אז איך מסכמים 70(+) שנה?

הרי לא אכתוב רק קורות חיים מקצועיים, אולי אכתוב סיפור או שיר בחרוזים? שאספר על הצלחות, על רגעי כאב, כישלונות, על תעודות, תארים ועל התמחויות? מאיפה להתחיל לתאר 70 שנות...? 🤨 

עם סיום התיכון התגייסתי לצבא, החובשת המוטסת והרופא נכנסו תחת לחופה - (כן, צודקים, נשמע כמו סיפור ב"לאישה")... "רצתי" מהר, "צריך הישגים"! אוניברסיטה - MUST, חיים לא פשוטים, נולדו הילדים, ו"נולד" תואר ראשון. גרנו גם באפריקה, נדדנו המון עבדתי בפסיכיאטריה בצפת, שבע שנים למדתי Dance Therapy ונפרדתי מאביהם של שני הילדים. 

בגיל ארבעים נישאתי ליוחנן, ובניגוד "לזרם" הפכתי לקיבוצניקית ממש, עם שלושה ילדים בנינו משפחה, חיינו ביחד יותר מרבע מאה. עבדתי כיועצת בבית ספר כרמל-זבולון, הייתי חברה בוועדת חברה, במש"א, במזכירות. הקמתי את  היסודות לועדת "אי הטרדה מינית", ופתחתי עם יעל את "טיפול ברמה" – קליניקה פרטית.  

סיימתי MA, הרצאתי באוניברסיטה, הדרכתי,  עבדתי קשה, ועכשיו מאיטה את הקצב, תחביבים, מטיילת הרבה, סבתא כבר אמרנו? שישה נכדים! אושר צרוף – לא מעט טרטורים... זה על קצה המזלג לספר כאן קורות, של צמיחה, של קריירה ושל שבעים(+) שנות... את השאר אספר – למי שיחפוץ, על קפה ועוגה, סיפורים יש לרֹב...  

לסיום, ברצינות, ומאוד אמיתית אוהבת את רמת יוחנן, בכל לבבי, מקווה שלמרות החשד, התהפוכות, המתחים, שנשכיל ביחד לאחות הקרעים. אנסה לתרום לחברות, לאווירה אנושית, מוזמנים לפנות, מבטיחה להקשיב.