זהר ואני הגענו לרמת יוחנן מקיבוץ מנרה בשנת 2000. במנרה ניהלתי כמה ענפים, האחרון מביניהם אתר התיירות  צוק מנרה. הייתי אחד מחמשת השותפים בצוות השינוי והצעתנו התקבלה לאחר שמספר החברים התדלדל וירד מסביבות 170 אל מתחת למאה. 

אני חי ברמת יוחנן מתוך בחירה. מה שעושה אותי מאושר זו המשפחה, העבודה והזכות להיות שותף בהשפעה על עתיד הקיבוץ והקהילה. הכי חשוב לי שלא נתפרק ונשאר קהילה תוססת, תומכת, מתפתחת, מתנדבת, שרוצה לחיות יחד. שלמרות ההטרוגניות, נדע לוותר ולמצוא פשרה שנוכל לחיות איתה, שכל אחד יזכה לספק את צרכיו גם אם לא יקבל את מלוא תאוותו. 

אני משוכנע שמודל 15% מהווה פשרה הוגנת, מתחשבת, מאפשרת ומיטיבה. אני מאמין שהיא ניתנת ליישום מהיר ועם קבלתה תניע כל אחד מאיתנו לנסות להשתפר, ובעיקר תשמר את בסיס הרעיון הקיבוצי כפתרון ארוך טווח.