חברות וחברים שלום,

ביולי 2024 אישרנו בקלפי את מודל התגמולים, ומאוקטובר 2024 הוא מיושם בפועל. כבר אז החלטנו שבתום שנתיים נעצור לבחון איך המודל עובד בשטח. בין ינואר ליולי 2026 עשה זאת צוות מודל התגמולים, הצוות שליווה את היישום מתחילתו ושהצטרפו אליו לקראת הבחינה שלוש חברות קיבוץ. הצוות נעזר בניתוח כלכלי, נפגש עם מגזרים שונים בקהילה כדי לשמוע מכם ישירות, ודן לעומק בשאלות שעלו. בדף הזה נשתף מה מצאנו ומה הוחלט. חברי צוות תגמולים: כרמי ינון, אמן צ'ולה, עוזיא לינדר, שחר צור, שחר בראב, אליעזר גוטמן, עידו רודוי, מעין שהם, טלי גולן, נורית נייגר.

קודם כל, מטרה חברתית

מודל התגמולים נולד משאלה חברתית, לא רק כלכלית. היו בינינו חברים שביקשו שינוי משמעותי באורחות החיים, והיו חברים שביקשו לשמור על האופי השיתופי של הקיבוץ. המודל נועד להיות פשרה מידתית ומאוזנת בין שתי הגישות. מצד אחד הוא מכיר במאמץ ובהתפרנסות של כל חבר, ומצד שני הוא שומר על תקציב בסיס שוויוני, על הערבות ההדדית ועל מעמדנו כקיבוץ שיתופי.

מה קרה להתפרנסות שלנו?

אבנר אחיטוב, קיבל מדי חודש את נתוני ההכנסה של כל החברים, בעילום שם. כך יכול היה להשוות את השינוי בשכר ובגובה התגמולים בתחילת יישום המודל למצב היום. התמונה ברורה: השכר הממוצע של החברים עלה ביותר מ-10%, גם אחרי שמנכים את עליית השכר הממוצע במשק.

עבודת החברים משתנה כל הזמן. יש מי שמסיימים עבודה ומתחילים חדשה, ויש חודשים עם בונוסים וחודשים חלשים יותר. לכן אי אפשר לנקוב באחוז מדויק אחד. מגמת השיפור ברורה, ורואים אותה בכל המגזרים.

שתי מגמות בולטות במיוחד. הראשונה: יותר חברים עובדים בפלרם, 81 היום לעומת 71 בתחילת הדרך. השנייה: עובדי החוץ שיפרו את הכנסתם, בעזרת ליווי של מש"א, מעבר למשרות טובות יותר ומשא ומתן על השכר. גם חברים שעובדים בקהילה ובעסקים שיפרו את כושר ההתפרנסות שלהם, בעיקר כשעברו לעבודות חדשות.

מי עובד ואיפה

יותר מ-90% מהחברים בגיל העבודה עובדים. מספר החברים שאינם עובדים ירד בשנתיים האחרונות מ-39 לכ-30. רובם נמצאים במה שמכונה "אבטלה חיכוכית", כלומר חברים שבין עבודות: סיימו עבודה אחת ועדיין לא התחילו את הבאה, בדרך כלל לתקופה של כמה חודשים. רוב החברים נשארים באותו מגזר תעסוקה: כשבעה מכל עשרה לא עברו מגזר מאז שהמודל התחיל. היום כשליש מהחברים עובדים בחוץ, כרבע עובדים בקהילה ובענפים, כשישית עובדים בפלרם, וכרבע הם גמלאים.

תלוש לכל חבר

המודל נתן לכל חבר "תלוש צל", המדמה תלוש שכר אמיתי. לדבר הפשוט הזה הייתה השפעה גדולה. בפעם הראשונה כל אחד ואחת מאיתנו יודעים מה כושר ההתפרנסות שלנו. חברים רבים, עובדי קהילה ועובדי חוץ, פעלו ביוזמתם כדי לשפר אותו: ביקשו קידום, למדו, או חיפשו עבודה שמתאימה להם יותר.

התייעלות

תקנון המשרות היה חלק חשוב מהמודל מההתחלה. בכל ענפי הקהילה נעשה תהליך יסודי של תקנון משרות באמצעות חברת יעוץ חיצונית. אחריו נפגשנו עם כל מנהלי הענפים, כדי לעבור על הממצאים ולבדוק מה אפשר לשפר. רוב הענפים עומדים יפה בתקן. בענפים שבהם נמצא עודף, התקבלו החלטות איך להתייעל. בנוסף, רמת השירות לחברים היא גבוהה, דבר שמשפיע על היקף התעסוקה בענף.

מאיפה מגיע הכסף?

זו שאלה ששמענו לא פעם. התגמולים עולים לקהילה כ-11 מיליון ₪ בשנה, והם ממומנים מתקציב הקהילה השוטף, בעיקר מהכנסות המשק מעבודה ובחלקו מדיבידנד של פלרם. הם לא באים מהחסכונות שלנו, ולא נוצר בגללם גירעון. להפך: במקביל לתגמולים חולקו לחברים בשנתיים האחרונות בונוסים של כ-30 מיליון ₪, ובמקביל הקיבוץ המשיך לחסוך כמתוכנן. זה ביטוי לחוסן הכלכלי של רמת יוחנן.

זה המקום לומר תודה. לכל החברים שמשקיעים ערב ובוקר בפרנסה ובשיפור כושר ההתפרנסות שלהם. לענפי המשק, שמצליחים ומאפשרים לממן גם את התגמולים וגם את הבונוס. אם מגמת השיפור בכושר התפרנסות תמשך אנו צופים כי הגידול בהכנסות יכסה את עלות המודל תוך מספר שנים לא רב.

מה שמענו מכם

במפגשים עם עובדי החוץ, עובדי פלרם, היזמים ועובדי הקהילה והחברים הוותיקים, רוב המשתתפים הביעו שביעות רצון מהמודל. היו שביקשו להגדיל את אחוז התגמול, והיו שביקשו להשאיר אותו כמו שהוא. עלו גם שאלות ובקשות שנוגעות לכל מגזר: על אופן החישוב, על המיסוי, על קרן ההשתלמות ועל שקיפות הנתונים. הצוות למד מכל אחת מהן.

מה הוחלט

המודל עצמו לא השתנה. מה שדייקנו הוא אופן היישום. במהלך השנתיים מש"א נתקל במקרי קצה שבהם היה צריך לקבל החלטות מקצועיות, והבחינה אפשרה לעגן אותן בצורה מסודרת. ההחלטות העיקריות:

אחוז התגמול נשאר 15%. זו ההחלטה המשמעותית ביותר. הוחלט להשאיר את השיעור הנוכחי ולבחון שוב בעוד שנה אם להגדיל אותו. חשוב לזכור שכל אחוז נוסף עולה כ-750 אלף ₪ בשנה, וכל הגדלה באה על חשבון תקציב הקהילה. בחינה עתידת של הגדלת אחוז התגמול תתייחס לגידול בכושר ההתפרנסות ולאיזון פנימי בתוך המודל.

"דמי אבטלה" פנימיים. עובד חוץ שסיים עבודה מקבל דמי אבטלה מביטוח לאומי, ומקבל עליהם תגמול – בהתאם למה שמועבר לקיבוץ בפועל. לעומתו חבר, עובד פנים, לא זכאי לדמי אבטלה מביטוח לאומי. החל מינואר 2027, חברים עובדי פנים, שיסיימו עבודה בענפי הקהילה או פלרם, יקבלו תגמול לתקופה מוגבלת. במידה ועומדים בתנאי הסף ברוח הזכאות של ביטוח לאומי לדמי אבטלה. ובתיאום ואישור של מנהל מש"א.

קרן השתלמות לפי ההפקדה בפועל. כשמחשבים את השכר "נטו לקיבוץ", שממנו נגזר התגמול, מנכים ממנו את ההפקדה לקרן ההשתלמות. עד היום הניכוי לעובדי פנים (כולל עובדי פלרם) חושב לפי 10% מגובה תמחור משרת הברוטו שלהם. בפועל הקיבוץ מפקיד קרן השתלמות זהה לכלל החברים שעמדה נכון לשנת 2026 על 1,250 ש"ח. מעכשיו מנכים לצורך חישוב הנטו רק את מה שהקיבוץ הפקיד בפועל, זה חישוב מדויק והוגן יותר.

להמשך

הבחינה הראתה שהמודל עושה את מה שהוא נועד לעשות: הוא מעודד התפרנסות, מגדיל את התקציב האישי ושומר על הבסיס השיתופי של הקיבוץ. בעוד שנה נבחן שוב את אחוז התגמול. אם יש לכם שאלות או הערות, אנחנו כאן, וצוות מודל התגמולים יישמח לשמוע.

בברכה,

המזכירות וצוות מודל התגמולים