קלפי דיגיטלי

ביום רביעי 29.7.26 בשעות 08:00 – 20:00

1.      קליטה

·  קבלה לחברות: עמרי כהן (בנם של חגית כהן ליכטר וחיים כושי כהן)

·  קבלה לחברות: עידו גל (בנם של עינת ורם)

·  קבלה לחברות: אוריה רודוי (בנם של עפרה ועידו)

·  קבלה לחברות: ליאת פלד (אשתו של יואל פלד בנם של רוני ויותם)

·  קבלה לחברות: עדי מרציאנו (בתם של ורד ואופיר)

2.    ניהול מערך הבריאות

·  אורית בן נחום

·  לאה זבולון

הבהרה לגבי שיטת הבחירה במקרה של שתי מועמדות לתפקיד (מתוך נוהל בחירת ממלאי תפקידים (מאושר אסיפה 27.3.2024)

5.3 אם יהיו שני מועמדים יכלול פתק הקלפי שלוש עמודות: (1) "בעד" מועמד X, (2) "בעד" מועמד Y, (3) "נגד שניהם". ייבחר מועמד שקולות ה"בעד" שקיבל, רבים יותר מקולות ה"בעד" שקיבל המועמד השני וגם רבים יותר מקולות המצביעים "נגד שניהם", ובלבד שקיבל לפחות 40% קולות בעד ובלבד שהשתתפו בקלפי לפחות 50% מבעלי זכות הבחירה (כולל לעניין זה חברים שהצבעתם נפסלה). ככל שלא התקיימו תנאים אלו במצטבר, המועמד שקיבל את מירב הקולות, יועמד להצבעת קלפי כמועמד יחיד.

במקרה כזה:

5.2 אם יעמוד לבחירה מועמד אחד, תערך הצבעה "בעד" או "נגד" והמועמד ייבחר אם קיבל את מרבית קולות המצביעים "בעד" ובלבד שהשתתפו בקלפי לפחות 50% מבעלי זכות הבחירה (כולל לעניין זה חברים שהצבעתם נפסלה).

עם פתיחת הקלפי בשעה 08:00, יקבלו החברים הודעת SMS וקישור להצבעה.

נעים להכיר - לקראת קבלה לחברות

דפי קליטה – יולי 2026

ליאת פלד – קבלה לחברות 

ליאת ויואל פלד חיים יחד 15 שנים, ועברו לשכונת אתרוג לפני כשנתיים. יואל סיים את תקופת המועמדות בזמן שהכירו והמתין לקלפי קבלה לחברות.

ליאת מספרת:

אני בת 41, נולדתי וגדלתי בקריית ים, ויש לי אחות ואח גדולים ממני. שירתּי בצבא בלשכת גיוס בחיפה בתחום המחשוב. לאחר השירות הצבאי למדתי תואר בשירותי אנוש במכללת עמק יזרעאל, שכלל הכשרה מעשית בשני ארגונים - דיור מוגן ומרכז צעירים. במקביל ללימודים עבדתי בחברת פרטנר תקשורת. זו הייתה תקופה מאתגרת, שבה הימים היו ארוכים ולעיתים נמשכו משש בבוקר ועד עשר בלילה. בתקופה זו הכרתי את יואל, וההיכרות אתו הכניסה הרבה אור ושמחה לחיי. יש לנו הרבה במשותף, אנחנו נהנים לבלות יחד, בעיקר במסעדות ואוכל טוב, ואוהבים מאוד גם לבשל ולארח משפחה וחברים.

לאחר סיום התואר עבדתי מספר שנים במשאבי אנוש בתנועת הצופים. התפקיד היה משמעותי בשבילי, מאוד אהבתי אותו. למדתי בו הרבה ואני מאמינה שבעתיד אחזור לעסוק בתחום הזה. בתקופת הקורונה חיפשתי תפקיד באזור המועצה שיאפשר לי להשתלב בקהילה המקומית, והצטרפתי למרכז edge לחדשנות בחינוך במועצה האזורית זבולון. במסגרת התפקיד אני עוסקת בקידום מיומנויות עתידיות בקרב תלמידים באמצעות פרויקטים חדשניים, ביניהם שימוש בבינה מלאכותית וחינוך פיננסי. אני גאה להיות חלק מעשייה חינוכית משמעותית המשפיעה על דור העתיד.

בנימה אישית:

אני נהנית מאוד ממפגשים עם אנשים בקיבוץ, ומהאירועים הקהילתיים כמו הרצאות 'אוניברסיטת חורף' ופעילויות יום האישה, שהיו בעיני משמעותיים. אני אוהבת את האווירה הנעימה והמשפחתית, ואת התחושה שכל אחד יכול לקחת חלק פעיל, להשפיע ולתרום. אני אוהבת לטייל בקיבוץ ובסביבה, נהנית מהנופים, מהשקט ומהמרחבים הפתוחים שתורמים לתחושת רוגע וחיבור לטבע. לאורך השנים הכרתי אנשים נפלאים, צברתי חברים וחברות, והרגשתי יותר ויותר שהקיבוץ הוא בית עבורי. חשוב לי להיות חלק פעיל מהקהילה, לקחת חלק בעשייה המשותפת ולתרום ככל יכולתי לטובת הקיבוץ וחבריו.

עמרי כהן – קבלה לחברות

נעים להכיר 😊 אני עמרי, הבן האמצעי של חגית וחיים (כושי). ביוני 2026 חגגתי 32. נולדתי וגדלתי בקיבוץ, ולמעט תקופות קצרות במסגרת מסלול הצעירים, חייתי כאן רוב חיי. לאחר לימודיי בתיכון כרמל זבולון שירתי בחיל התותחנים. אחרי הצבא עבדתי במספר תפקידים, ביניהם המעבדה בפלרם ובכלבו בקיבוץ, מקומות שאפשרו לי להכיר יותר מקרוב אנשים וחברים בקהילה.

בהמשך, התחלתי לימודי מדעי המחשב בתל חי. במהלך הלימודים הבנתי טוב יותר את הכיוונים המקצועיים המתאימים לי, ובחרתי להתמקד בתחום בדיקות התוכנה. הקריירה שלי הובילה אותי לחברת טסנט, המספקת שירותי מחשוב לצים, שם אני עובד בארבע וחצי השנים האחרונות. כיום אני משמש כמיישם מערכות מידע, תפקיד שמאפשר לי לשלב בין עבודה מהבית לעבודה במשרדי צים. נפתחו בפניי הזדמנויות מיוחדות: במסגרת התפקיד טסתי לקנדה ולתאילנד כדי לסייע ביישום ובהטמעת מערכת ניהול משתמשים חדשה בסוכנויות צים המקומיות. אני נהנה מאוד מהשילוב בין טכנולוגיה, עבודה עם אנשים והחשיפה לעולמות חדשים.

לפני שנה ביקשתי להיכנס למסלול מועמדות וחברות מתוך תחושת שייכות עמוקה לקיבוץ. זהו הבית שלי, המקום שבו נמצאים המשפחה והקהילה שלי. אני רואה את עתידי כאן ומקווה להקים כאן את משפחתי ולהמשיך להיות חלק פעיל מהקהילה.

אוריה רודוי – קבלה לחברות/ ראיין נעם פלד דינסטנג

אוריה מסמל את הצד היפה של רוח התקופה, שירות מילואים אינסופי מתוך חובה אישית, וכן השקעה אישית בפרויקט הספארי, פינת החי, הבוסתן והעגלת ספארי הייחודיים שתורמים לרווחת הקהילה.

אז בוא תתחיל, בן כמה אתה?

אני בן 29, בנובמבר אהיה בן 30. גדלתי וחונכתי פה בקיבוץ רמת יוחנן. בכיתה ז׳ הצטרפתי לצוות ההגברה ועד סיום י״ב עבדתי עם אייל, אופיר מרציאנו, סשה דון. בתקופה ההיא מחסן ההגברה היה בחדרים הקטנים מול חדר האוכל, איפה שהצעירים עכשיו גרים.

אני כבר לא הייתי בהגברה אז, נכון?

לא, רק הפסנתר שלך היה שם...

סיימת בית ספר, ואז מה?

יצאתי לשנת שירות בפנימיית תל ברוך בתל אביב לנוער בסיכון. הפנימייה ממומנת על ידי העירייה וגרים בה ילדים שהרווחה הוציאה אותם מהבתים. אחרי זה התגייסתי לצבא, לפלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה) נח"ל, יחידה מובחרת וחלק מגדס״ר (סיירת) נחל. סיימתי שירות מלא אחרי שלוש שנים, ויצאתי לטייל. חזרתי לעבוד פה בקיבוץ איפה שהיו צריכים אותי: עבדתי ברפת, שמירה בשער, במכבסה, גד״ש. לא יצאתי מהקיבוץ - מהרגע שהשתחררתי אני עובד רק בקיבוץ.

בינואר 2025 הצטרפתי לאילון לעבוד בספארי, ולפני שנה בדיוק פתחתי את עגלת הקפה שאני מנהל עד היום. הייתי שותף להקמה של האזור מסביב לעגלה: פינות הישיבה, מדשאות, הבוסתן, עם עצי פרי טרופים שאילון ואני הבאנו בעצמנו. יש שם גם עצים ששתלו נערות ונערים בשנת בר מצווה.

איפה תפס אותך השביעי באוקטובר?

טיילתי ביפן. בשיחה שגרתית עם אימא שלי סיפרתי לה שאני עולה על טיסה לתאילנד, ולפני שהספקתי להגיד לה משהו היא סיפרה: ״שמעת מה היה? אל תשאל, מחבלים פרצו...". אף אחד עוד לא הבין כלום. ההודעה האחרונה שקיבלתי מאילון בקבוצת חברים, לפני שהמטוס המריא, הייתה: ״יש חשד לחדירת מחבלים במסיבת הנובה״. שבע וחצי שעות אחרי זה, חושך בעיניים. בתאילנד העברנו יום ולילה בניסיונות להשיג טיסת חילוץ לישראל בשביל ללכת למילואים. בשמונה בבוקר נרשמים לטיסה של 11, ואז שוב חוזרים בשביל טיסה ב-11 בלילה. אם לא קיבלנו מושב, לקחנו מונית למלון באזור וחוזר חלילה למחרת.

כל החבר'ה שלי מהצוות היו במלחמה. יש לי חברים שתפסו גזרה בעזה ונפלו בשביעי לאוקטובר, כשהכול רק התחיל. היה לי ברור שאני חוזר בשביל להילחם שם. הייתי אמור עוד להמשיך לטייל בתאילנד חצי חודש עם מי שהייתה בת הזוג שלי, ופשוט ויתרנו על זה.

חזרתי לארץ ולמחרת כבר עליתי על מדים וגויסתי. כיום אני מגויס רק לגזרת הצפונית, רס״פ הפלוגה הלוחמת בחטיבת אלון 228, מגדס״ר נחל 6228.

כמה ימי מילואים עשית עד היום?

400 ימי מילואים בערך. עכשיו אני עושה עוד שלושה חודשי מילואים, אז גם בהצבעה בקלפי אני לא אהיה – כמו שלא הייתי בהצבעה על המועמדות (!). אנחנו הולכים לשבת במוצב חודר בסוריה. מקווה שיהיה חיבור לאינטרנט.

מה התוכניות לעתיד?

אני ואילון רוצים לקדם את עגלת הקפה והספארי, שיהפכו לנקודת בילוי משמעותית. זה לא פשוט לפתוח את המקום בשוטף בתקופה הזו. מתי שאני מגיע אני נותן יד בכל מה שאני יכול, וכשלא - אני נותן יד במקום אחר.

הקהילה מעריכה את התרומה שלך והספארי הוא כבר מקום בילוי ורווחה עבור משפחות ואנשים רבים. חזור בשלום והמשך הלאה.

עידו גל – קבלה לחברות

אני בן 24, בן קיבוץ רמת יוחנן, בנם של רם ועינת גל, אח לענבר, עומר ואורי. 

גדלתי והתחנכתי בקיבוץ. מגיל צעיר השתלבתי בעבודה בענפי הקיבוץ השונים. בהמשך עבדתי במסגרייה, שם רכשתי ניסיון מקצועי משמעותי, למדתי לעבוד עם מגוון כלים ופיתחתי יכולות מעשיות שמלוות אותי עד היום.

בשלב מסוים בחרתי לצאת ולעבור לגור ולעבוד בתל אביב. התקופה הזו אפשרה לי להתנסות בחיים מחוץ לקיבוץ. בהמשך השתלבתי בעבודה בחוות הסוסים של הקיבוץ, בתחום התחזוקה והטיפול בסוסים, תחום שאני מאוד אוהב ומתחבר אליו. העבודה בחווה אפשרה לי לשלב בין אהבתי לבעלי חיים לבין עבודה מעשית בשטח.

היום אני עובד בענף הנוי של הקיבוץ, שם אני עוסק במגוון עבודות תחזוקה ופיתוח. בנוסף, אני בעל הסמכת עבודה בגובה וניסיון בהפעלת כלים שונים, ובהם שופלים, מלגזות, מנופים ועוד.

לצד עבודתי, אני פעיל בצוותי צח"י של הקיבוץ, ובמסגרת זו מסייע בתחומי העבודה בגובה והפעלת ציוד מכני הנדסי בעת הצורך. בזמני הפנוי אני מגיע לאורווה ומסייע היכן שיש צורך. עבורי זו דרך לתרום למקום שאני אוהב, לשלב בין היכולות שלי לבין אהבתי לסוסים, ולאנשים במקום, ולהיות חלק מהעשייה גם מעבר למסגרת העבודה.

הקיבוץ הוא הבית שלי, אני מחובר מאוד למקום, לערכים שהוא נתן לי, לאנשים ולקהילה. הקיבוץ עיצב את מי שאני והנחיל לי ערכים של אחריות, עזרה הדדית ורצון לתרום לסביבה שבה אני חי. הערכים האלה מלווים אותי בכל תחומי החיים והם חלק ממי שאני. עבורי, זהו המשך טבעי לבנות את הבית שלי במקום שבו גדלתי, ומכאן הרצון שלי להמשיך לקחת חלק בעשייה ובחיים המשותפים שלנו.

עדי מרציאנו – קבלה לחברות

אני בת 27, נולדתי ברמת יוחנן, ופה גדלתי והתחנכתי במסגרות החינוך של הקיבוץ והמועצה. סיימתי תיכון במגמת עיצוב גרפי ומגמה נוספת שהרחבתי הייתה חינוך גופני. בשנות הילדות והנעורים הייתי פעילה בעיקר בחוגי התעמלות וריקוד. אהבתי מאוד לרקוד, השתתפתי בתחרויות במסגרת הקבוצה הייצוגית של המועצה והייתה תקופה שגם הייתי חלק מצוות המדריכים בחוגי המועצה.

אחרי שסיימתי בית ספר, עבדתי שמונה חודשים בחינוך בקיבוץ, ובבית ראשית הייתי לתקופה גם מובילת הבית. תמיד כייף לי לפגוש את בני הכיתה בשבילים. על אף שהיום הם כבר בצבא - עדיין הם זוכרים ומתייחסים, וגם אני כמובן, אפילו חלק מההורים, וזה תמיד מחמם את הלב.

התגייסתי לצה"ל לפיקוד העורף. עברתי קורס מדריכות אב"ך ולאחר תקופה בשירות הסדיר הייתי בצוות המפקדים בקורס. יצאתי לקצונה והמשכתי אל תחום החילוץ וההצלה. אימנתי וחנכתי מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים והמשכתי במספר תפקידי מטה מקצועיים, עם הרבה עבודה בתקופת הקורונה. השתחררתי בדרגת סרן, לאחר כמעט חמש שנים בצבא. במילואים הייתי מ״מ בגדוד חילוץ, תפקיד ששירתי בו במרבית מערכות מלחמת חרבות ברזל. לאחרונה קודמתי לתקן רב סרן כמפקדת מכלול תכנון בנפת גדור של פיקוד העורף. לצערי, עקב המצב הבטחוני בארץ בשנים האחרונות, זהו תחום פעיל ונדרש בכל הגזרות.

לקראת סוף השירות עשיתי פסיכומטרי ובחינות קבלה לטכניון. השתחררתי בשלהי הקורונה, ויצאתי מיד ללמוד בטכניון תואר ראשון בארכיטקטורה ובינוי ערים. את התואר סיימתי בהצטיינות יתרה ואני כעת משלימה בטכניון את התואר השני, שנדרש כדי להיות בעלת זכויות חתימה על תוכניות. בשנה השנייה לתואר נכנסתי לעבוד בסניף החיפאי של משרד האדריכלים אס.או (SO), שבו עובדת עד היום. המשרד מתכנן בעיקר בנייה רוויה בפרויקטים גדולים, כגון מגורים, בתי ספר, מוזיאונים ומבני ציבור. המשרד מתכנן בין השאר את שכונת המגורים החדשה ביגור.

כל חיי גרתי בקיבוץ, בילדות, בזמן השירות הצבאי והלימודים. אני מרגישה מאוד מחוברת למקום, למערכת החינוך, לשבילים ולקהילה. כל משפחתי גרה בקיבוץ ויש לי כאן חברים טובים מילדות. אני מעריכה מאוד את המסגרת הערכית והטובה, ואת הדברים שקיבלתי בדרך בתור בת הקיבוץ. אשמח להצטרף כחברה לקהילה ולהשתלב בקיבוץ גם בחיי הבוגרים. אני מזמינה כל  מי שמרגיש שהוא רוצה להכיר יותר או לשאול - לפנות אליי.

שנדע ימים שקטים וטובים, עדי.

בחירת מנהלת בריאות-

מועמדות: אורית בן נחום ולאה זבולון

אורית בן נחום

שלום לכולם,

לפני כארבע שנים קיבלתי על עצמי את ניהול מערכת הבריאות והרווחה. מצאתי מערכת שעובדת טוב וצוות מסור ומקצועי, אך זיהיתי גם תחומים שונים שדרשו מענה נכון ומדויק יותר, ואפשרויות רבות לייעול ומיצוי נכון של המשאבים הקיימים.

כמנהלת המערכת, למדתי לעומק את מורכבותה.

כדי להבטיח שירות מקצועי יותר, שייתן את המענה המיטבי לכל תושבי הקהילה שלנו, התחלתי בתהליך עומק עם יועצת ארגונית. המטרה היא להגדיר מחדש את המבנה והיעדים של ענפי הבריאות והרווחה ולהוסיף ולעדכן נהלים היכן שצריך, כדי שיתאימו לצרכים המשתנים של הקהילה שלנו. חשוב לי מאוד להשלים את התהליך וגם להנות מפירותיו.

הניסיון שצברתי, ההיכרות המעמיקה עם המערכת, השאיפה המתמדת לצמיחה, ומעל לכל – המחויבות להעניק את השירות המיטבי לכל אחת ואחד, הם הכלים שאביא עמי לקדנציה נוספת.

אשמח לקבל את אמונכם ותמיכתכם בי.

תודה רבה,

אורית בן נחום

לאה זבולון

מועמדות לניהול מערכת הבריאות והרווחה

אני מבקשת להציג את מועמדותי לתפקיד מנהלת מערכת הבריאות והרווחה מתוך אמונה כי הניסיון הניהולי שצברתי, היכולות המקצועיות והמחויבות העמוקה שלי לעבודה עם אנשים – יאפשרו לי להוביל את התחום באחריות ורגישות.

במהלך שנות עבודתי צברתי ניסיון עשיר בניהול מערכות, הובלת צוותים, ניהול תקציבים והתמודדות עם תהליכים מורכבים. אני מביאה איתי יכולת ראייה רחבה, קבלת החלטות מושכלת, פתרון בעיות וניהול משאבים באופן אחראי ויעיל, לצד יכולת לחבר בין אנשים ולייצר שיתופי פעולה פוריים.

בשנים האחרונות התמודדתי באופן אישי עם אירוע בריאותי אשר שינה את חיי וחשף אותי מקרוב לעולמם של אנשים הנדרשים להתמודד עם מערכת הבריאות בתקופות מאתגרות. מתוך ההתנסות הזו הבנתי עד כמה חשוב שבצד המענה המקצועי תהיה כתובת אנושית – אדם שמקשיב, מכוון ומלווה את החבר ואת משפחתו ברגעים שבהם הם זקוקים לכך ומסייע בהבנת האפשרויות והזכויות שעומדות לחבר .

מתוך היכרות עמוקה עם המערכת הקיבוצית – הנהלים, התקנונים, התקציבים והביטוחים – אני מבינה את החשיבות של תרגום המערכות והתהליכים למענה פשוט, נגיש ומותאם לצורכי החברים. בעיניי, ניהול מערכת הבריאות והרווחה אינו מסתכם בניהול שירותים בלבד, אלא גם ביצירת תחושת ביטחון, אמון וידיעה שיש למי לפנות.

אני רואה חשיבות רבה בעשייה המקצועית של המנהלות ביחידות הבריאות השונות. ברצוני לאפשר להן גיבוי, ליווי והדרכה אשר תחזק אותן ואת פועלן למען שירות דיסקרטי, איכותי ורגיש לאורך זמן.

המעבר למרפאה האזורית יצר הזדמנויות חדשות לצד אתגרים בממשק שבין המרפאה, הקהילה והחברים. אם אבחר לתפקיד, אפעל ללמוד לעומק את הצרכים, לחזק את שיתופי הפעולה ולוודא שכל חבר ירגיש שיש מערכת שרואה אותו, מכירה אותו ופועלת עבורו.

אני מאמינה שמערכת בריאות ורווחה טובה נמדדת הן בשירותים המקצועיים שהיא מספקת, והן בתחושת הביטחון, האמון והאנושיות שהיא מעניקה.

הרבה בריאות לכולם, 

לאה זבולון