נעים להכיר

למי שעוד לא יצא להכיר אותנו – אנחנו חן וערן שוורץ.

ערן – גדלתי כאן ברמת יוחנן, בנם של מרים שדה ואברהם שוורץ. הילדות שלי בקיבוץ זכורה לי עם הרבה חברים, טיולים קיבוציים, חגים ואחדות קהילתית. במשך שנים, ועד שהתגייסתי לצבא, שיחקתי כדורמים. זה היה חלק משמעותי מהילדות שלי ולימד אותי הרבה על עבודת צוות, אחריות ורעות. אני אומר תודה על הזכות שגדלתי כאן.

 חן – גדלתי באילת, במשפחה גדולה ושורשית, שבה הערכים, הפשטות, הטיולים ברחבי הארץ והביחד המשפחתי תמיד היו חלק משמעותי מהחיים שלי. אחרי שהשתחררתי מהצבא, עברתי לגור עם ערן ברמת יוחנן, וכבר מהרגע הראשון הרגשתי שהגעתי למקום הנכון. החיבור לאנשים, לאווירה ולחיי הקהילה נתן לי תחושה טובה ומוכרת. בהמשך התחלתי לעבוד בחינוך, ושם הכרתי את המקום ואת האנשים כאן עוד יותר מקרוב.

 את הדרך המשותפת שלנו התחלנו במהלך השירות הצבאי בחיל האוויר, בבסיס חצרים. שנינו שירתנו כטכנאי דרג א' בטייסת F16 מבצעית, ושם הכרנו. זו הייתה תקופה אינטנסיבית ומלאת עשייה – שנינו לקחנו חלק במבצעי עמוד ענן וצוק איתן. חן נכנסה לתפקיד הטכני בטייסת כמה שנים בלבד אחרי שהתפקיד נפתח לנשים, וזו הייתה עבורה תקופה משמעותית ומאתגרת. אני, ערן, מילאתי תפקיד ניהולי בטייסת. מעבר לשירות עצמו, חצרים היה המקום שבו הכרנו והתחלנו את הקשר שלנו.

 אחרי הצבא התחלנו לבנות את החיים המשותפים שלנו. חן התחילה לעבוד בחינוך, והחיבור שלה לעבודה עם הילדים ולדרך שבה הם גדלים כאן חיזק אצלה את הרצון ללמוד הוראה לגיל הרך. אני נכנסתי לעבוד במעבדה בפלרם, ושם התחלתי את הדרך שלי במפעל.

 בהמשך עברנו לתל אביב, שם גרנו במשך שש שנים. חן למדה הוראה לגיל הרך, סיימה את התואר ועבדה כגננת מחליפה, גם במסגרת פרטית ברוח קיבוצית וגם במערכת החינוך הציבורית. אני התחלתי לעבוד במסעדת שילה בתחום הרכש, ובהמשך עברתי לחברת סטארטאפ בשם AVO, שם התחלתי במחלקת המלאי ובהמשך ניהלתי צוות עובדים. אלה היו שנים טובות עבורנו, שבהן עבדנו, למדנו ובנינו יחד את החיים שלנו, אבל עם הזמן הבנו שאנחנו רוצים לחזור לרמת יוחנן.

 לפני כשנתיים וחצי החלטנו שהגיע הזמן לחזור ולהקים כאן את המשפחה שלנו. זו הייתה החלטה שהרגישה לנו טבעית ונכונה. הרגשנו שזה המקום שבו אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו, גם מבחינה חברתית וגם מבחינת הדרך והערכים שאנחנו רוצים שיהיו חלק מהחיים שלהם. רצינו להיות חלק מחיי הקיבוץ, מהקהילה ומהחיים המשותפים כאן.

 מאז שחזרנו, גם החיים המקצועיים שלנו התחברו מחדש למקום. חזרתי לעבוד בפלרם, וכיום אני קניין רכש טכני. אני נהנה מהאתגרים שבתפקיד, מהעבודה עם אנשים ומהקשרים שנוצרים לאורך הדרך. חן עובדת ב"בית אלה" עם ילדי כיתה א', ומלווה אותם בתקופה משמעותית שבה הם עושים את צעדיהם הראשונים במסגרת החדשה ובתוך הקהילה.

 לפני קצת יותר משנה זיו נכנס לחיינו, ומאז אנחנו זוכים לגדל אותו כאן, בסביבה שאנחנו כל כך אוהבים. מבחינתנו, זה בדיוק המקום שבו אנחנו רוצים שהוא יגדל.

 הקבלה לחברות היא עבורנו המשך טבעי של הדרך שלנו כאן. אנחנו מרגישים שרמת יוחנן היא הבית שלנו, ורוצים להמשיך לבנות כאן את החיים שלנו, לגדל כאן את המשפחה שלנו ולהיות חלק מהקהילה לאורך השנים.