ברמה- עלון למידע מס' 2006 

משולחן העורכת/ זוהר מור

חברות וחברים יקרים,

"משנכנס אדר מרבים בשמחה", כך אומרת המסורת, אך השנה המילים הללו פוגשות אותנו כשבלב עדיין מתיחות ביטחונית ודאגה שמלווה את ימינו. ובכל זאת, כקהילה, אנו בוחרים שוב ושוב למצוא את הדרך אל האור, אל הצחוק ואל הביחד שמחזק אותנו. בעוד כשבוע וחצי נחגוג את חג הפורים, וריח התחפושות וההכנות כבר מתחיל למלא את שבילי הקיבוץ.

העלון השבוע עשיר ומגוון, ומביא אליכם את פניה היפות של העשייה המקומית שלנו:

• השראה מקומית: בעקבות הערב המרתק של הרצאות בסגנון TED שהתקיים אצלנו, תוכלו לקרוא ראיונות עם המרצים – חברים משלנו שעלו על הבמה וחלקו ידע ותובנות מעוררות השראה.

• הרוח היזמית: אנו ממשיכים בפינת היזמויות הצעירה שלנו עם הצצה נוספת לעולמם של היזמים  בקיבוץ, אלו שהופכים חלומות למציאות עסקית כאן בבית.

• חוגגים יחד: בגיליון זה תמצאו את כל ההזמנות המפורטות לחגיגות פורים שבפתח, לצד ברכות ואיחולים חמים לכל החוגגים השבוע.

• לקראת פורים: אודי מגיש לנו את "הנוסחה הגועלת" המיוחדת שלו לכבוד החג. 

במיוחד בימים של מורכבות, השמחה הקהילתית היא הכוח שלנו. אני מזמינה את כולנו לקחת חלק, להתחפש, לשמוח ולזכור שגם אם המציאות בחוץ סוערת – כאן בבית אנחנו שומרים על החום ועל הרוח הטובה.

שיהיה לכולנו שבוע של הכנות משמחות, שקט בדרום ובצפון, וסוף שבוע נעים ומנחם.

 שלכם, זוהר

 ערב קסום בסגנון "טד מקומי"/ זוהר מור

המפגש האחרון בסדרת ההרצאות המרתקות של "אוניברסיטת חורף 2026", נערך בסגנון "טד מקומי". בערב זה ארבעה מחברינו נתנו הצצה לעולמם המרתק! הופתעתי ונהניתי מאוד להיחשף לפועלם, בארבע ההרצאות בתחומים השונים. זו הפעם הראשונה בסגנון זה, ולכן פניתי אליהם וביקשתי שישתפו אותנו גם בעלון ה"ברמה". למען מי שפספס את הערב, מובאים בפניכם שני ראיונות. הנה כאן סיפורם של חצב יפה וקירה דון. בהמשך נביא את השניים האחרים.

ראיון עם חצב יפה

חצב, לטובת מי שאולי פחות מכיר, ספר לנו בכמה מילים על המסלול שלך בקיבוץ ובחוץ, ובמה אתה עוסק ביומיום?

נשוי לסיון ואבא של שקד, אלון ועומר. התחלתי בגן רימון, ואחרי כמה שנים התחלתי לימודי אדריכלות-נוף בטכניון. בהמשך יצאתי ללימודי תואר שני בהרווארד, וכשחזרנו לקיבוץ הקמתי יחד עם שותפה את משרד "נחלת הכלל". אחרי כמה שנים בפרקטיקה, חזרתי לאקדמיה ללימודי דוקטורט בטכניון. משם המשכתי לפוסט בתחום של הנדסת סביבה באוניברסיטת טורונטו, ופוסט נוסף משותף לאוניברסיטת תל-אביב ולפורום הכלכלי העולמי, בז'נבה. בשנים האחרונות אני עוסק במחקר יישומי בתחום בנייה בת-קיימה, שבמילים פשוטות אומר: כיצד ניתן לבנות יותר-לזהם פחות, ולרפא את כדור הארץ. כיום אני מרצה בכיר בטכניון, עוסק במחקר, ומכשיר את הדור הבא של אדריכלי הנוף בישראל.

זרקור למי שפספס את הערב – מה היה ה"רעיון המרכזי" או המסר שחלקת עם הקהל על מהבמה?

האנושות נמצאת בתקופה מאתגרת. שינויי האקלים מכים בכולם ויש לזה השלכות מקומיות ועולמיות סביבתיות וגיאופוליטיות.

בנוסף, אוכלוסיית העולם גדלה. אנחנו צורכים יותר ודורשים יותר משאבים על מנת להמשיך לספק דיור, תשתיות ושירותים שיתנו לקהילות רמת חיים נאותה, ביטחון ואיכות חיים. חומרי הבנייה והאנרגיה שאנו צורכים. מתבססים על משאבים מתכלים. אנחנו למעשה צורכים יותר ומזהמים יותר. 

עלינו לייצר מצב של "היפרדות" בין שני התהליכים:  ז"א לבנות יותר בתים וכבישים, אבל להפחית את הזיהום. למרות שזו משימה מורכבת וארוכת שנים, ישנן מספר דרכי פעולה להשיג מטרה זו. בהרצאה הראיתי דוגמא לחומרי בנייה שמתבססים על פסולת צמחים ופטריות, שכולאים גזי חממה במקום פליטתם לאטמוספרה. הצגתי גם פתרונות שערים מקדמות להתמודדות עם משבר האקלים, עלי ידי שילוב "תשתיות ירוקות" כמו נטיעת עצים מוגברת ברחובות להצללה, צמצום הצפות ומיתון עומסי חום בעיר. 

חצב, למה חשוב לדעתך להביא את נושא הקיימות לקדמת הבמה של הקהילה שלנו?

לאחרונה שמעתי הרבה קולות מיואשים סביב נושא הסביבה. אולי בגלל שכולנו חווים את שינויי האקלים ברמה יומית ונפגעים מהם ישירות: שריפות, גלי חום, הצפות קיצוניות והפסקות חשמל. אבל הכי כאב לי לשמוע את הילדים שלי וחבריהם מדברים על הנושא כאילו אין מה לעשות, ושהעתיד יהיה הרבה יותר גרוע...

אני מרגיש חובה "לצעוק" שלא כך. נכון, הנושא מורכב. אנחנו רואים פגיעה בהמון מערכות טבעיות של כדוה"א שנובעת מעשורים של פרקטיקות מזהמות  וצריכה אינטנסיבית של משאבים. אנחנו משלמים מחירים כבדים ונמשיך לשלם גם בעתיד, אבל חשוב להבהיר שה"מהפיכה הירוקה" כבר יצאה לדרך. כדאי לחפש ולקרוא את הסימנים דרך הנתונים: למשל, בארצות הברית, אמנם ממשל טראמפ נסוג מהסכמי פריז ומדבר על "פחם יפהפה ונקי", אבל בקדנציות שלו נסגרו יותר תחנות כוח פחמיות מכל הממשלים קודמים,  ומרבית מיזמי האנרגיה החדשים בארה"ב הם דווקא של אנרגיה מתחדשת. סין הגדולה, ככל הנראה הגיעה לייצוב ואפילו הפחתה של גזי חממה, במעבר חד לאנרגיה נקייה... לאחרונה, חזרתי מכנס גדול בסינגפור בנושא פיתוח בר קיימא באסיה. התרשמתי שהגישה במזרח הרבה יותר מעשית ופחות דטרמיניסטית. יש להם חזון לגבי פיתוח בר קיימא והם יגיעו אליו.

בכל העולם, וגם בישראל, הערים מתמלאות ב"תשתיות ירוקות": מחליפים אדמה ברחובות ונוטעים עצים, מבטלים חניות לרכב, ויוצרים במקומם אזורים לטבע שמפחית את זיהום האוויר והחום, ומצמצם נזקי הצפות. עושים את כל זה מתוך הבנה שפתרונות מבוססי טבע, שמחליפים הנדסה מסורתית, הם הרבה יותר מהירים וזולים לביצוע, ונותנים כל-כך הרבה יותר בתמורה (מעצימים גם את הטבע וגם את איכות החיים).

לקהילה שלנו זה רלוונטי בכמה ממדים. להבין שקיימות ו"ירוק" יכול להיות גם כלכלי, אבל זה דורש שינוי ולימוד של התחום. אזר"ם מקדמים המון פרויקטים של אנרגיה סולארית, פאנלים על גגות וגדרות, וגם אגירה. השוק כבר שם וזה מדהים. יוזמות נוספות שמגיעות, וכדאי לאמץ, הן שימור וטיפוח שטחי חקלאות. חברות ענק משלמות הרבה מאוד כסף לכל דונם פעיל של מטע או גד"ש (תשאלו את ארז צוקרמן) בעבור אצירת פחמן ושימור בתי גידול טבעיים בשטחי החקלאות. בישראל הנושא נמצא בחיתוליו, אבל תופס תאוצה. לכן, נחכים אם נדע לשמור על השטחים החקלאיים הפתוחים.

ממד נוסף, הוא הבנייה והפיתוח בתחומי הקהילה. יש לנו קיבוץ באמת מדהים. כדאי לעצור ולהתבונן ולהוקיר תודה על מה שיש לנו. עצים שנותנים צל בקיץ ומנקים את האוויר, גישה נוחה לכל מקום ללא תלות במכונית. אבל לשירותים האלה יש מחיר, וגם הוא ישתנה. אנו צריכים לבחור ולהשקיע באיכויות האלה בצורה מודעת ואולי לוותר על דברים מסוימים, כי הם כבר פשוט לא עובדים במאה ה 21 (למשל לתחזק, לחמם ולמזג בתים של 200 מ"ר לשני אנשים?). אני מקווה שבעתיד יותר חברים יבחרו בבתים קטנים יותר ואיכותיים יותר, ושבשנים הקרובות נעשה מהלך מודע של בנייה איכותית לגובה, וניהול משאב הדירות שלנו בצורה גמישה יותר, במקום להתפרש לכיוון אושה וקריית אתא.

לגבי החוויה על הבמה : איך זה הרגיש לעמוד מול החברים והשכנים ולשתף חלק אישי או מקצועי מעולמך בסגנון ה-TED המהיר?

זה כבוד גדול, ומאוד מרגש. לרמת יוחנן ולקהילה שבה, חלק משמעותי בעיצוב הזהות שלי. הכנת ההרצאה עזרה לי להבין עד כמה. מאוד שמחתי ללמוד על העשייה של החברים המוכשרים קירה, מאיה ואוהד, שכל אחד מביא תרומה ומצוינות בעשייה ברמה הגבוהה ביותר. מאוד נהניתי. 

משהו לקחת הביתה:

אם יש מחשבה אחת או "זרע" של השראה שהיית רוצה שהקהל ייקח אתו מההרצאה שלך, מה הוא ?

המציאות שלנו משתנה בקצב מאוד מהיר, ודורשת מאיתנו חוסן נפשי ופיזי. אם כל זאת אחרי מגיפה, מהפיכות ומלחמה קשה מאוד, אנחנו עדיין כאן. אני מאמין שאירועי שיא כאלה יחזרו וימשיכו בתכיפות הולכת וגדלה.

השינויים המהירים הם קשים, אבל גם מכילים המון הזדמנויות. שווה להתאמץ להסתכל על המציאות בעיניים פקוחות, לדמיין איך אנחנו רוצים לחיות בעתיד ולבנות את זה יחד. קצת קלישאתי, אבל זה מחשבה שמניעה אותי כבר תקופה. קלישאה אחרונה לסיום: גרתי בכמה מדינות בתקופות שונות בחיים, ואני באמת מאמין שאין לנו ארץ אחרת, שצריך לפעול ולהיות בה, ושברמת יוחנן יש צבר של איכויות שקשה למצוא בשום מקום אחר בעולם. 

ראיון עם קירה דון

לטובת מי שאולי פחות מכיר, ספרי לנו בכמה מילים על המסלול שלך בקיבוץ ובחוץ, ובמה את עוסקת ביומיום?

נולדתי בסיביר ועליתי ארצה בגיל 4. את השנתיים הראשונות בארץ ביליתי באושה וכפר מכבי. בגיל 6 עברתי לקיבוץ פלך במועצה אזורית משגב.

בתיכון הייתי במגמת מכונות, ומיד לאחר מכן המשכתי לתואר הנדסאי מכטרוניקה במסלול ייעודי של חיל חימוש.

בסיום התואר, התגייסתי לצבא בתפקיד מכונאית טנקים בגדוד 53. שם גם פגשתי את סשה. הוא השתחרר ואני יצאתי לקורס קצינים. עשיתי שרשרת של תפקידים בחיל חימוש והשתחררתי ב-2010 בדרגת סרן. זה גם היה השלב שבו עברתי לקיבוץ באופן רשמי.

אחרי השחרור עשתי הסבה לעולם התוכנה. למדתי בשנקר ברמת גן ועבדתי בחברת הייטק בת"א כמנהלת פרויקטים בתחום ה- WEB.

עולם ההייטק, ובעיקר המרדף אחר שורת הרווח בחשבון של החברה תסכלו אותי, ובהמלצה של חבר ללימודים הגשתי קורות חיים למשרה בקהילת הביטחון.

מאז אני שם. כבר 13 שנה. בשנים אלה יצא לי לחוות את עולם הסייבר ממגוון זוויות. אולי זה יישמע מוזר, אבל קשה לי לשבת כל היום מול המחשב. לשמחתי התפקידים שקיבלתי על עצמי עד כה היו שילוב בין טכנולוגיה לאנשים. ליווי של פרויקטים ארוכי וקצרי טווח. יצא לי לעבוד עם חברות, משרדי ממשלה וגם פנימה, לתוך הקהיליה. אני אוהבת את העבודה שלי מאוד, ומשאלת ליבי היא שאוכל להמשיך ולמצוא בה עניין גם עשורים קדימה. עד הפנסיה. 

למי שפספס את הערב – מה היה ה"רעיון המרכזי" או המסר שחלקת עם הקהל מהבמה?

כשיעל דינסטג פנתה אלי והציעה לי לדבר בערב TED מקומי, אמרתי  לה שאני לא יכולה לדבר על התפקיד שלי אבל אם זה נראה לה מעניין ורלוונטי, אשמח לדבר על האופן בו קהיליית הביטחון חולקת את האחריות על מרחב הסייבר הישראלי. מדובר על מידע גלוי המבוסס על "החוק להסדרת הביטחון בגופים הציבוריים" ואם זאת, לא מספיק מוכר.

באופן טבעי, אנחנו חשופים בתקשורת הרבה יותר למה שקורה בגבולות הפיזיים של המדינה, במה שקורה עם חמא"ס בעזה וחיזבאללה בגבול הצפוני. "המלחמות בממד הסייבר" הן מלחמות "בלתי נראות". הן קורות תמיד. הן מגיעות לפתחנו, האזרחים, רק מידי פעם  (וטוב שכך) בתצורת אתר שלא עובד, SMS שמגיע אלינו בעברית עילגת, חוסר יכולת זמני לשלם באשראי ועוד.

רציתי למקד בהרצאה זרקור לנושא. להציג שזה קיים, וגם להסביר שזה תחום שיש לו "אבא" – שיש מי שאחראי עליו.    

איך זה הרגיש לעמוד מול החברים ולשתף חלק אישי או מקצועי מעולמך בסגנון ה-TED המהיר?

עצם העובדה שיעל פנתה אליי וחשבה שהעבודה שלי יכול לעניין מישהו, הייתה עבורי מפתיעה. אני רגילה בעבודה לעמוד מול קהל, אבל לעמוד מול מי שאת אחר כך פוגשת במדרכות, זה מרגש  יותר. 

מודה שלקח לי זמן להתבשל עם ההרצאה, גם הצורך בלמקד את זה כך שייכנס ב- 10 דקות, וגם להיצמד רק למה שאפשר לספר –  היוו אתגר. 

אם יש מחשבה אחת או "זרע" של השראה שהיית רוצה שהקהל יקח איתו מההרצאה שלך, מה הוא? 

"מלחמות הסייבר" היו לפני, תו"כ ואחרי ה-7 באוקטובר. הן ימשיכו להתקיים, וככל שעובר הזמן עצימותן גדלה. אם פעם הן כוונו רק לגופי הביטחון, הממשל והתשתיות הקריטיות במדינת ישראל, היום אנחנו יכולים לפגוש אותן גם מול המרחב האזרחי. לא סתם הוקם ב- 2015 מערך הסייבר הלאומי. חשוב לדעת שהן קיימות, וחשוב לדעת שאם במקרה נתקלים באירוע סייבר, אז יש את מוקד 119 שניתן לפנות אליו לקבלת עזרה.

מזל טוב- נכדה נולדה

לבנצי ז”ל וטלי גולן

להולדת הנכדה- שיר

בת לאופיר ונגה גולן 

ברכות לכל המשפחה!! 

משה גרטל יקבל מעיריית ירושלים את פרס יקיר העיר

מערכת ספורט 1

בין הזוכים בעיטור נמצא שמו של השדר המיתולוגי. משה גרטל שגדל בקיבוץ רמת יוחנן מתגורר בירושלים למעלה מארבעים שנה והפך לאחת הדמויות המזוהות עם העיר

עיריית ירושלים פרסמה היום (שלישי) את שמות הזוכים בעיטור 'יקיר העיר ירושלים', כשבין הזוכים נמצא משה גרטל – עיתונאי, שדרן ספורט וכתב בערוץ הראשון עד ליציאתו לפנסיה ביוני 2013. גרטל היה דמות מוכרת בכל בית ישראלי כששידר את משחקי האולימפיאדה ובעיקר את מקצי השחייה האולימפיים. גרטל, שהחל את הקריירה שלו כשחיין מקצועי, היה אלוף ישראל בשחייה, בכל המשחים בסגנון חופשי. החזיק בשיא הישראלי במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי במשך 7 שנים. בעל שתי מדליות ממשחקי אסיה, כסף וארד, ובעל מדליות זהב וכסף מהמכביה. בנוסף, הוא אלוף העולם לוותיקים (70-74) במשחים ל-200 מטר חופשי, ל-400 מטר חופשי ול-800 מטר חופשי.

גרטל, איש ירושלים כבר למעלה מארבעים שנה, הוא אחת הדמויות המזוהות עם העיר, עם הספורט הירושלמי ועם קבוצתו האהודה – הפועל ירושלים.

אחת הדמויות המזוהות עם העיר ירושלים. גרטל |  ראובן קסטרו

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, אמר עם פרסום הרשימה: נשות ואנשי המופת שנבחרו ליקירי העיר ירושלים, מגלמים את הפסיפס האנושי, הערכי והמקצועי של ירושלים. כל אחת ואחד מהם מהווים אבן יסוד בבנייתה של עיר ערכית, מתקדמת, מכילה ומלוכדת. פועלם רב-השנים – בתחומי הבריאות, החינוך, התרבות, המדע, התשתיות, הספורט והעשייה החברתית – הוא עדות חיה לאהבת ירושלים ולמחויבות עמוקה לתושביה. תרומתם הייחודית היא נכס יקר לעיר ולחברה הישראלית כולה, והיא מעוררת השראה לדורות הבאים. נמשיך יחד לבנות ירושלים חזקה, מאוחדת ומלאת תקווה."

ענף יזמויות עסקיות 

פינת ראיונות עם יזמים מאת נעם פלד דינסטג

מטיפול בעזרת טקסט למיתוסים, חרבות ודרקונים

אסף פרוש הוא מנהל מרכז ״מסע הגיבור״ לחניכה וטיפול לילדים ונוער, וביבליותרפיסט בבית החולים הפסיכיאטרי מזור.

איך הגעת למה שאתה עושה?

אני עובד עם ילדים ונוער משנת 2009, בהתחלה כמורה לאנגלית בתיכונים בצפון תל אביב לכיתות נוער בסיכון. עשיתי את זה 6 שנים. בשלב מסוים התחלתי גם להיות יותר כמו מחנך וחיפשתי ללמוד עוד, כי עשיתי תעודת הוראה ולמדתי בלשנות במסגרת התואר הראשון שעזרה לי להיות מורה לאנגלית, אבל זה לא לימד אותי איך לעבוד עם ילדים ונוער.

ב-2012 גיליתי את מרכז ״שתי חרבות״ בחדרה ואת שיטת ״לוחמי האור״ שהם פיתחו ולימדו, ועברתי שם הכשרה. זו שיטת אימון וחניכה שמבוססת על פסיכולוגיה התנהגותית ועבודה סנסומוטורית (שילוב ההתפתחותי בין קליטת מידע חושי לבין תגובה תנועתית), שמכוונים לשיפורים בתפקודים והתנהגות אצל ילדים ונוער. המפגש הוא בין מורה ותלמיד, והילדים נכנסים לתפקיד של חניכים שהולכים ב"דרך הלוחם" העתיקה. למדתי שם לעבוד על ויסות חושי, מוטוריקה וקואורדינציה מצד אחד, ובמקביל טיפול התנהגותי. הכול קורה דרך תנועה ומשחק, לחימה בחוץ ביער, שימוש באלמנטים בשטח, וביסוס קשר שדרכו אפשר להתקרב לליבו של הילד ולכוון אותו לשינויים הרצויים. עם הזמן, הפכתי לחלק מהצוות שמכשיר מדריכים חדשים בשתי חרבות.

במקביל לעבודה בחדרה, פתחתי בסביבות 2015 את ״מסע הגיבור״, מרכז טיפולי קטן בקיבוץ שאפשר לי לקבל ילדים לחניכה. תוך כדי, עשיתי קורס בטיפול זוגי ומשפחתי, כדי לאפשר גם עבודה מול הורים, כי עבודה עם ילדים תמיד כוללת מעורבות של גורמים נוספים. המשכתי גם לפתח את התיאוריה שלי ופרקטיקות נוספות.

בשלב מסוים החלטתי לסיים את העבודה בחדרה ולהתמקד במרכז שבניתי בקיבוץ. אחר כך הצטרפו אליי שני חבר'ה שעברו הכשרה בלוחמי האור ועדיין עובדים איתי פה בקיבוץ כיום. בהתחלה הייתי עובד עם ילדים מהקיבוץ, וכיום החבר'ה שעובדים אצלי מקבלים ילדים מהקיבוץ וגם ילדים מבחוץ.

בשנת 2020 נרשמתי לתואר שני בביבליותרפיה. עשיתי פרקטיקום (סטאז׳) בבתי חולים פסיכיאטריים שער מנשה ומזור, ונשארתי לעבוד במזור עד היום.

הרעיון במסע הגיבור מתחיל בהבנה שכל ילד מגיע עם מאבק אישי כלשהו, הוא בוחר לצאת למסע על מנת להתגבר עליו, ושם אני מלווה אותו. זה מיועד לילדים מגיל 5 עם טווח רחב של צרכים - ילדים על הרצף, קשיי קשב וריכוז, דיכאון וחוסר תפקוד, לקויות למידה ובעיות התנהגות. היו ילדים עם מורכבות משפחתית, אחרי גירושים, אחרי אובדן. אחרי שעזבתי את לוחמי האור, התחלתי לנסח גישה מקורית שמשלבת אלמנטים משיטת שתי חרבות, ביבליותרפיה ופסיכותרפיה יונגיאנית, עם עיסוק בארכיטיפים ובמסע הגיבור. קראתי לה ״מיתותרפיה״, מלשון מיתוס או טיפול באמצעות מיתולוגיה. בשנת 2021 הכשרתי עוד שני חבר'ה שיבואו לעבוד איתי במרכז בגישה החדשה. הם בינתיים יצאו לעוד לימודים, ועכשיו הם חוזרים ויאפשרו למרכז להרחיב את הפעילויות.

הקורס במיתותרפיה התחיל בזמנו בשיתוף פעולה עם לימודי חוץ של מכללת תל חי, שנגדע בתקופת הקורונה, אבל אני מקווה לחזור לזה איתם בתקופה הקרובה.

מה זה ביבליותרפיה בעצם?

זה טיפול שמשלב פסיכותרפיה קלאסית עם כלים מעולם הספרות והקולנוע, חשיבה דרך תמות ונרטיבים, ובדרך כלל כולל שימוש בטקסטים כמו גם תרגילי כתיבה בבית או במפגש. זה מאפשר להבין את המטופל דרך טקסטים שמעסיקים אותו, מספרים או סרטים, קומיקס, ואפילו שירים. גם המפגש עצמו יכול לקבל אלמנטים ואופי של סיפור, וכך ביבליותרפיה היא גם נקודת מבט של קשר ויחסים כנרטיב מתמשך. הפיתוח שלי עם מיתותרפיה מוסיף לזה היבט פיזי של תנועה שמגלמת נרטיבים בתוך משחק ,כמו פסיכודרמה, וזה גם מכניס היבט תפקודי לתוך הטיפול.

מה עוד כוללת היזמות שלך?

אני עובד בחצי משרה במרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור במחלקת אשפוז-יום כביבליותרפיסט, ובקיבוץ כמטפל, עובד עדיין עם ילדים ונוער. מצטרפים עכשיו למרכז בקיבוץ שני מדריכים שהולכים לפתוח חוג ולהעביר חניכה פרטנית בשיטה החדשה שלי, מיתותרפיה. החוג, ששמו ״חרבות ודרקונים״, מבוסס על המשחק "מבוכים ודרקונים" (DnD) וישלב אלמנטים של הרפתקה פיזית. יצטרף למרכז עוד מדריך שיפתח חוג בסגנון אגרוף תאילנדי, שישלב אומנות לחימה קלאסית, אבל מבוססת על קשר ואמפתיה, לא תחרותי, אלא ספורטיבי וחברותי יותר.

כדי לממש את הפוטנציאל של החוגים, אני משיק קמפיין שיווקי, ושואף גם לחבור שוב למכללת תל חי ולהכשיר שם בתחומים שלי.

הנוסחה הגוֹעלת / אודי פלד

מקהלת הזקנים

אבוֹי... אהה... אבוֹי,

איזה חרבּוֹן, איזה מחדל,

השמש שקעה, בַּת-צִיוֹן תֶאֱבַל,

אך יש עוד תקווה, חִנקי את בּכייך,

הנה הצדיק, מרדכי קרב והולך.

מרדכי

יאללה חבר'ה, מספיק לְקַטֵּר,

כעת יש למצוא תחבוּלה, ומהר.

המלך אוהב דבר חוכמה וחידוּד,

המצב בהחלט לא נראה לי אבוד.

הן יש לי פרוטקציה אצל הסָרִיס,

אותי לארמון לבקשתי הוא יכניס.

תנו לי דקה-שתיים עם אֲחַשְוֵרוֹש,

ואוציא לו כול השטויות מהראש.

קריין:

טוּק-טוּק-טוּק ... טוּק-טוּק,

כאן קול שׁושָׁן, בן חוֹבַב מדבר,

השעה עכשיו שבע פחות או יותר.

ואם אין לכם ת'נגדות, הרי במחילה,

האזינו לעיקר חדשותינו תחילה:

סוכנות סְטָ"א הודיעה ויוּפּ"י אישרה,

כי גזירה יצאה מלפני השררה.

המלך ירום הודו לעולם ועד,

החליט את כול היהודים

להשמיד וּלְאַבֵּד.

בקהילה אין תגובה, העם נראה די נבוך,

ככול הנראה מתרחש שוב איזה בּרוֹך.

פרטים נוספים ועוד דו"ח מעודכּן,

נשמע קצת יותר מאוחר – ביוֹמן.

מרדכי לפני המלך אחשוורוש

יבורך המלך שלווה על ביתו,

ובינתו תשגה לעוֹלמי עַד.

הנה קיבצתי לרוֹממוּתוֹ,

מידע מגניב במיוחד.

הידעת שֶׁיֶלֶק הוא סוג של חרגוֹל,

וכי נגד שפעת לוקחים אָקָמוֹל,

שכדור הארץ לרוב הוא עגול,

וליאוֹן מסי היה מלך הגוֹל.

המלך – בכעס

מה הוא מֵחַרְגֵל לי פּה חִירְגוּלים,

מה הוא מגלגל לי פּה גוּל-גוּלים,

אם הוא לא מפסיק פּה לקָפּצֵץ,

אני מצווה מיד לתלותו על עץ.

מרדכי – ליהודים

ובכן חברים, התרגיל הִתְפַשֵל,

וממש, וכמעט שלא שבתי הביתה.

אין מנוס מהראש אל הבטן לגלוֹש,

את המתקפה לחדש, קצת למטה.

אין עוד כמו זוּגתי האוֹפה בבנות,

באוזני המן היא מומחית לְפָאֵר,

אריץ אל המלך מִשלוח מנות,

והגזרות, יבוטלו לְאַלְתָּר.

החוכמה בשליט אין היא חובה,

וגם לא הבּינה יתרה בנסיכים,

אך מי יעמוד בפני הקיבה,

לה הוּקרב מעדן המלכים.

מרדכי – שוב לפני אחשוורוש

משלוח מנות עבור הוד רוממותו,

הנה הבאתי עימי, צרור בכלים.

מעולם לא עלה מעדן כמותו,

אף לא על שולחן האלים.

אחשוורוש – טועם ויורק

טפוּ -טפוּ - טפוּ... טפוּ - טפוּ

הרי זו חוּצפּה לכול הדעות,

מוחי מתלהט בחמת הרג,

ואכן, שערורייה שכזאת,

אָזְנֵי הַמָּן ואין בהן פֶּרֶג.

השליכו את בֶּן- נַעוֲות-הַמַּרְדּוּת,

ואם שוב יָעֵז הארמוֹנה לפלוֹש,

אני מצווכם בחוֹתם העדוּת,

כי מיד תקצרוהו בראש.

מרדכי – שוב פונה אל היהודים

ובכן רבותיי זהו ממש צ'אנס אחרון,

הנושא דחוף ויש לפעול במהרה.

מתחת לפּופּיק חבוי הפִּתְרוֹן,

אם פּוֹגרוֹם - אז פּוֹגרוֹם,

אין ברירה.

בביתי מסתופפת בת ישראל,

עלמת חן, אין כמוה ליוּחס.

הָאֵל חָנְנָה בצ.פ.ת. לְהַלֵּל,

רוצה לומר: צִיצְקעס

ופּוּלְקֶע ותוּחֵס.

יש לה פּה מתוק כחלה,

אף סוֹלד, ואיזה עיניים...

סביר להניח עודנה בתוּלה,

אם לא ממש, לפחות באוֹזניים.

מרדכי – פעם שלישית לפני אחשוורוש

אדוני המלך, תכיר - זו אסתר,

צח עורה וטהור כשושנה.

יבדוק המלך בצִיצִיוֹתֶיהָ,

וְיִתְהֶה אחר קַנְקַנָּה.

המלך אחשוורוש

סוֹף-סוֹף ירד אדוני לסוֹף דעתי,

אילו הקדמת חסכת רוֹב כעס,

ומה בקשתך מרדכי היהודי,

עד חצי המלכות – וְתֵעָשׂ.

המלאכה מרובה והלילה קצר,

על כן הבה נרים כוס לחיים,

לְחַיֵי חֲלָצַיי הַגוֹאים כנהר,

לחיי כול פוסקות ירכיים.

שוב הקריין

טוּק... טוּק... טוּק...

הנה כאן שוב קול שושן,

והנה כאן שוב אני, בן-חובב,

מביא בפניכם עדכון המצב.

בזכותה של אסתר, חלף המשבר.

המלך בייקרו של מרדכי חפֵץ,

ואת אותו הָמָן בֶּן-הַמּדָתָא,

כבר תלוי בצמרת העץ.

בקיצור, נמצאה הנוסחה הגועלת,

והעיר שׁוֹשָׁן שוב שׂמחה וצוהלת.

אסתר – יוצאת צולעת

ליהודים הייתה צהלה ושמחה לְאֵיד,

ומה אתי? – אני חטפתי איידס !!

שחררו את החיה שבפנים🐯!​

השנה בפורים, אנחנו מוציאים את כולם מהכלובים.🦍מוזיקה שתקפיץ לכם את הזנב, אלכוהול שיגרום לכם לשאוג, וערב שכולו גן חיות אחד גדול.*Welcome to the ZOO* 🦓🦒🐘 27.2 - יום שישי - 22:00 בחדר האוכל​​קוד לבוש - חייתי 🦁הכניסה מגיל 18+ חברים חינם, אורחים בעלות 100₪ . (עד 3 אורחים לחבר)ההרשמה בקישור או דרך ה QR בלובי .

 מזל טוב לילידי חודש פברואר

לקבלת עותק מודפס או דיגיטלי של עלון "ברמה"

barama2@kry.co.il

*****************************

תוכן המודעות המתפרסמות בעלון הינו באחריות הכותבים

בלבד, העלון הינו הפלטפורמה להצגתן בלבד

**************************************

עריכה, עיצוב והפצה: זוהר מור

הגהה: אודי פלד