משולחן העורכת / זוהר מור

הימים שבין יום השואה ליום הזיכרון הינם תמיד ימים של התייחדות, כאב וחשבון נפש לאומי. המעבר החד מעצב לחגיגות יום העצמאות אינו פשוט. השנה, 2024 נציין 76 שנות תקומה למדינת ישראל. זוהי שנה מדממת שאינה דומה לאף שנת עצמאות בהיסטוריה שלנו. כשהקמנו מדינה, היה לנו ברור שנהיה חופשיים, מאושרים ובטוחים בארצנו. לצערנו, אירועי השנה האחרונה, שהחלו ב- 7/10 הוכיחו לנו כי משימתנו להיות עצמאיים בביתנו אינה ברורה מאליה ועלינו להמשיך להילחם על קיומנו בארץ הזו. החטופים עדיין שם, עתיד המפונים מהצפון עדיין לא ברור, הדאגות רבות והכאב על הנופלים והפצועים כבד. הכאב על נפילתו של עמית שחר ז"ל בקרבות בעזה, הוא קשה מנשוא, ואנו מחבקים את משפחתו ואת חבריו. תקופה זו גם מוכיחה כמה אנו עם חפץ חיים, כמה ערבות הדדית יש בינינו ושותפות גורל חזקה. ובימים אלו מתגלה גם כוחה של קהילה.

לחיילנו האמיצים, לכוחות הבטחון, ולמשפחות התומכות שבעורף, תודה על מסירות אין קץ במשימתכם החשובה והקדושה. למרות שאנו חווים לילות ללא שינה, רגעים קשים מלאי דאגה, אתם ממלאים משימה חשובה ושליחות גדולה. אנו מודים לכם על העשייה - הגנת המולדת. בזכותכם, אנו יכולים לקיים שגרה מסוימת גם בזמנים מורכבים אלו.

יום העצמאות 2024 בהחלט שונה מכל ימי החג בעבר, ועדיין נאחל חג שמח ותקווה לביטחון ושקט.

דיווח כלכלי ומשקי / אמיר יבור

שנת 2023 הסתיימה. עדיין אין לנו סיכומים סופיים של השנה, אך ניתן להגיד ששמרנו על יציבותו הפיננסית של המשק.

השנה החלה עם סבב מינויים ושינויים פרסונליים במחלקת הנהלת החשבונות והכספים. חלי שגב סיימה את תפקידה כחשבת הקיבוץ, לאחר שש שנות עבודה. כאן בהחלט המקום להודות לחלי על המסירות, ההתמדה והמקצועיות. נאחל לחלי הצלחה רבה בהמשך דרכה. את חלי מחליף אמיר חיים, לאמיר ניסיון קיבוצי בתחום הכספים והפיננסים.

שחר בראב שמילאה את תפקיד הגזברית במקצועיות רבה והייתה חברה בהנהלות הקיבוץ, סיימה לאחר שתי קדנציות. שחר תמשיך בגזברות פנים. את שחר בראב מחליף שחר צור שנבחר למנהל כספים, בהצלחה לשחר.

נגרייה

אופיר מרציאנו סיים את ניהול הענף לאחר כ- 12 שנים. אופיר ממשיך לעבודת חוץ. תודות לאופיר על השנים הרבות בענף ואיחולי הצלחה בהמשך הדרך. את אופיר מחליף אלון שורר, אשר נכנס לניהול הענף בתקופה מאתגרת מאוד. נאחל לאלון הצלחה בניהול הענף ולאופיר בדרכו החדשה.

הנגרייה סימה את שנת 2023 בתוצאות שיא של כול הזמנים. בשנה זו הנגרייה ביצעה עבודות עבור רשת "אירוקה" של הסופר-פארם בכל הארץ. כפי שזה ניראה, הפרויקט לא ימשך בנפח הזה.

שנת 2024 נפתחה עם צבר הזמנות נמוך יחסית, הענף מושפע ולא לטובה מטלטלות מדיניות הפוקדות אותנו.

נדל"ן -

מרפאה – בניית המרפאה הגושית מתקדמת לפי התוכנית, סיום הקומה הראשונה מתוכנן עד לסוף השנה הנוכחית. במקביל, יש ניסיון לקדם היתרים לבנית קומה נוספת. אם נקבל אישור לכך, התוכנית העסקית להשכרת הקומה הנוספת תוצג להנהלה הכלכלית בכדי לקבל אישור להתקדם בפרויקט.

שמיר 4 – במהלך שנת 2023 שונה יעוד הקרקע ושולמו דמי ההיוון. צוות ההשקעות בוחן את החלופות למימון הפרויקט. לאחר מכן יוצג הפרויקט להנהלה הכלכלית ולציבור לאישור.

שמיר 5 – מחסן גרעינים. הפעילות החלה בחודש אוגוסט .2023. נכון לעכשיו הפרויקט עומד בתחזית  ואף יותר. מובן שיש לבחון את ההשקעה על פני מספר שנים.

קרקעות

אנחנו עומדים בפני שני אירועים גדולים בתחום הקרקעות: תמ"ל 1024 ותמ"ל 1025. מדובר  באדמות השבה, אותן אדמות אשר רמ"י מבקשת להשיב למדינה לטובת פרויקטים לאומיים.

תמ"ל 1024, השבה של 75 דונם בשני מתחמים: 7 דונם בפינה הצפון מערבית בפרדס הצמוד לשכונת אתרוג לטובת כביש עוקף קרית-אתא, בנוסף 68 דונם בחלקת האבוקדו המערבית ללול, לטובת בניה למגורים, כפי שניתן לראות בתסריט.

אנחנו כמובן מנסים לעשות הכול בכדי להשיב את השטחים האלו מאוחר כל האפשר מחד, ומאידך –    לקבל את מירב הפיצויים.

 תמ"ל 1025 השבה של 328 דונם מתוך 750 דונם משטחי המשבצת באדמות המפרץ, לטובת הגדלת אזור התעסוקה של קריית-אתא. בכדי לנסות ולמקסם את הפיצויים, אישרה ההנהלה הכלכלית התקשרות עם משרד עו"ד ושמאי מקרקעין.

ענפי החקלאות והמשק: רפת, גד"ש, נגריה, לולים, חדר חלב, אורווה, סולרי ומטעים. ענפים אלו עמדו בתוכנית בשנת 2023 ואף יותר. סקירה רחבה יותר על הנעשה בענפים אלו תפורסם לציבור בקרוב, לאחר סיכום השנה בהנהלה הכלכלית.

סקירה על הנעשה במפעל תימסר בנפרד ע"י שי.

לסיום - חג החרות השנה חלף עבר ללא החזרת החטופים הביתה. יהי רצון ולפני ערב יום העצמאות ניראה את כולם חוזרים לחיק משפחותיהם.

מהנעשה בפלרם ישראל – יום העצמאות 2024 / יפעת קפלן

במציאות הבלתי נתפסת שלנו מאז השבעה באוקטובר, לצד תמיכה בעובדים המשרתים בצבא ובמשפחותיהם, ועיסוק בהיערכות לשעת חירום, אנחנו עסוקים בפלרם ישראל במגוון עיסוקים תפעוליים ועסקיים, בעשיה אינטנסיבית, שעוזרת לכולנו לשמור על הפרנסה ועל השפיות.

לא אחת העיסוק בשגרה, בפרויקטים ובמשימות היומיום, נראה לאנשים שולי עד הזוי אל מול העיסוק בלחימה, בהתנדבות האזרחית ובהתמודדות הנפשית עם השכול והאבל שעוטף ונוכח אצל כולנו.

עם זאת, הבנו יחד, הנהלה ועובדים, שהיום יותר מתמיד השמירה על השגרה, הפרנסה והעמידה בתוכניות העבודה, הן הכוח, העוצמה והמחויבות המיידית שלנו, לעובדים, למשפחות, לקהילה, ואפילו, אם להניח רגע לציניות, למדינה.

בפלרם ישראל, החלטנו עוד באוקטובר להוציא לפועל את התוכנית (שהוכנה עוד קודם) לשינוי המבנה הארגוני. גייסנו מנהלת תפעול – ליהי דותן – שצברה ניסיון עשיר בפלרם ומחוץ לה וחזרה אלינו, וארגנו מחדש את המחלקה, שכוללת כיום את שני המפעלים, האחזקה וההנדסה וכן את המרכז הלוגיסטי, אותו נכנס לנהל ענר בראב. במקביל ארגנו מחדש את מחלקת הלוגיסטיקה שעברה בינואר 2024 לניהולה של חגית ענבר, וערכנו עוד מספר נייודים פנימיים בפלרם ישראל ובאזור EMEAP.  כל אלו נועדו לתמוך במימוש תוכניות העבודה המאתגרות של 2024 שעיקרן הגדלת תפוקה תוך הקפדה על האיכות ביצור והגדלת מכירות בשוק המקומי.

בעולם המכירות של ישראל, המיקוד הוא בסביבת הבית. בהובלת רותם צורף, מנהלת השוק המקומי, השקנו אפליקציה למתקיני פרגולות שמחזקת את הקשר בין פלרם למתקינים, ובה מרוכזים חומרים מקצועיים רלוונטיים. היא גם מקנה להם נקודות ומתנות בגין רכישת מוצרי פלרם (אצל המפיצים השונים) והעלאת חשבוניות לאפליקציה. מתקיימים כנסים מקצועיים למתקינים, ומועדון המתקינים צובר תאוצה והתלהבות. זה כמובן משפיע לטובה על מכירות הסנטף בשוק ישראל.

בתפעול ובלוגיסטיקה אנחנו עובדים במרץ לספק את הביקושים, בעיקר לשוק ה- DIY באמריקה, וגם בשווקי שאר העולם. בנוסף, עוסקים בהגדלת כושר הייצור להמשך תמיכה בביקושים.

פרויקט משמעותי לרווחת העובדים שמסתיים בימים אלה, הוא שיפוץ מתחם המלתחות שישרת כ- 120 מעובדי התפעול. המתחם תוכנן ועוצב תוך הקשבה לצרכי העובדים, וכולנו נרגשים לקראת חנוכתו.

בכל העיסוקים השגרתיים, הפרויקטים, ברצפת היצור ובמשרדים, מרשים ומרגש לראות את ההתגייסות וההירתמות של כל העובדים והמנהלים. כולם מתעלים מעל למציאות ההזויה שלנו וממשיכים לעמוד באתגרים, בגיבוי של מי שלוחם בחזית ושל מי שנאבק בעורף. למרות, ואולי בזכות המרקם המגוון בפלרם, של דתות, מוצאים ועמדות, נשמרת תחושת הסולידריות והשותפות למשימות המשותפות לכולנו, ואלה תורמים לתוצאות הטובות שאתן סיימנו את 2023 וגם את הרבעון הראשון של 2024.

ליום העצמאות ה- 46 נייחל לשובם במהרה של החטופות והחטופים, החלמת הפצועים והפצועות, חזרת החיילות והחיילים בשלום וחזרת משפחות המפונים לבתיהם.

צילמה: טליה גלוסקא

מהחינוך הבלתי פורמלי- גיל בוגר

כבכל שנה, הוקדשו חשיבה ומשאבים רבים כדי להפוך את חופשת הפסח לזמן מגבש, ערכי וחוויתי. החינוך החברתי ברמת יוחנן מייצר לנוער מסגרת של עניין ושייכות במהלך החופש הארוך, ואנו גאים בהם ובצוותים שמאפשרים לזה לקרות!

חופש כיתות א' עד ד' וחגיגות הלילה הלבן

אחרי שיבוש קל בתוכניות בחסות האיראנים, חזרה התוכנית המושקעת של חופשת פסח בבתי הילדים למסלולה. הילדים עברו סדנה מגבשת בנושא התמודדות עם אתגרים חברתיים, השפריצו והשתוללו במבצע ניקיון פסח ונהנו מפעילויות יצירה בנושאי החג. ילדי בית ראשית יזמו, תכננו והפיקו במו ידיהם ארוחת סדר מושקעת, אליה הוזמנו ילדי בית ורד. הארוחה כללה את מיטב מאכלי החג, קריאה בהגדה וביצועים מקוריים לשירים (:

עוד אחד משיאי החופש היה הלילה הלבן - מסורת ארוכת שנים שהילדים מתרגשים לקראתה מאוד. ילדי בית תות ובית ורד נפגשו אחרי השקיעה לארוחת ערב משותפת, פרשו ציוד התמקמו, ויצאו לפעילות המרכזית של הלילה - פעילות מבוכים ודרקונים נהדרת, שמגיעה אלינו כבר כמה שנים ברציפות לבקשת הילדים! במשך שעתיים קסומות נשאבנו לעולם הדמיון, אל תוך סיפור על על יחסים בין ממלכות, בריתות ובגידות. הסתערנו בהדמייה של קרב עם תלבושות תקופתיות, והכי חשוב - צחקנו המון.

בשלב זה נפרדנו מילדי א'- המתוקים שחזרו לישון בבית, והמשכנו למסיבת פיג'מות ענקית בבית הילדים. עם אור ראשון קמנו, עייפים אך מרוצים, חלקנו ארוחת בוקר ונפרדנו לסופ"ש. תודה למדריכות והמדריכים המסורים שליוו את הלילה השמח והמשוגע הזה!

חופש כיתות ז' עד יב' - טיול זריחה בתבור

ושוב כמיטב המסורת, הוזמנו כל שכבות ז' עד יב' לטיול זריחה מיוחד. 14 נערות ונערים אמיצים הצטרפו למסע בליל ירח מלא ונהנו מקבוצה מעולה ואינטימית שתזכור את הטיול הזה לעוד זמן רב.

היציאה לטיול נקבעה לשעה 3 וחצי בבוקר, כדי שיספיקו לחזות בזריחה בשידור חי מפסגת הר תבור, ולרדת בחזרה בשעות הבוקר בנוף הפריחה והצבעים ששוטפים את ההר והעמק. בהובלת המדריכים נווה ושקד, איתי מדריך המחנות העולים ועוד חובש ומאבטח - יצאו למסלול היפה, וחזרו מאושרים ומגובשים. תודה לצוות ולמשתתפים!

עמית שחר, היה "הבן של כולנו", אהוב על כולם בקיבוץ, בקרב חבריו הטובים וכמובן על משפחתו. בדיוק היום (8/5) בעת קיום הריאיון, חלפו 4 חודשים מנפילתו של עמית בעזה. וזה לא נתפס. הפצע של כולנו כקהילה פתוח ומדמם. קשה לחבריו הקרובים של עמית לתפוס את עוצמת התחושות על האובדן, ועוד יותר קשה לתאר את גודל כאבם של ההורים והאחים השכולים, ושל כל משפחתו. מי שהכיר את עמית, הכיר אדם חכם, צנוע, ערכי ורגיש. רבים סיפרו שהרגישו והגדירו  את עמית עבורם כ-"החבר הכי טוב שלי". עמית יהיה בליבנו לעד, בלב כל הקיבוץ: חבריו הטובים ומשפחתו האוהבת והכואבת. מי ייתן ולא תדעו עוד צער, ושתמצאו נחמה. אנחנו, חברי קיבוץ רמת יוחנן, נמשיך לחבק אתכם תמיד.

איל שחר בשיחה עם זוהר מור

איל: עמית נולד, גדל והתחנך ברמת יוחנן עד לבגרותו. עבר דרך כל "תחנות החובה" בקיבוץ, החל בבית התינוקות, ועד להיותו בוגר חברת הילדים. עמית אהב מאד והשתתף תמיד בטיולים ובפעילויות השונות. בטקסי העומר, בחג המים, נהג לקחת חלק בריקודים. כילד  צעיר גם שר במקהלה בחגים רבים, ואף השתתף בפסטיבל עין גב - "משירי מתתיהו שלם", שם שר בגאווה את "יוחנן וגבריאל". בבית הספר כרמל-זבולון למד במגמת תיאטרון אותה אהב מאד.

עמית היה בעל נפש רגישה לסביבתה וחוש צדק מפותח. זכור לנו איך כילד קטן, בזמן טיול משפחתי, דאג שאף אחד לא ידרוס את שיירת הנמלים שחצתה את המדרכה.

מאד אהב כדורגל. בילדותו אהד את מכבי חיפה ובהמשך הפך לאוהד מושבע של קבוצת צ'לסי הלונדונית, היה חבר פעיל ב"מועדון אוהדי צ'לסי" בישראל, ובדיעבד הסתבר לנו שאף תחזק בלוג באתר הקבוצה (אשר רק לאחרונה נחשפנו אליו). לאחר נפילתו, זכינו לקבל פנייה מהנהלת הקבוצה, שאף שלחה אלינו חולצות קבוצה רשמיות, חתומות בחתימות השחקנים למזכרת.

כנער - עמית נהנה מאד לעבוד ברפת רמת יוחנן. 

ה"מסע לפולין" במשלחת הבית-ספרית, היה מאוד משמעותי עבורו. כנכד לניצולי שואה שסיפורי ההישרדות של סבא אלכס (אביה של אסנת) נכחו וליוו אותו לאורך כל חייו, היה לו חשוב להתקשר מתוך הארכיון של אושוויץ אל סבא, ולשתפו כי הוא רואה לפניו את שמות בני המשפחה שהיו כתובים שם.

טרם שירותו הצבאי, יצא עמית לשנת שירות משמעותית בקיבוץ ניר עוז, שם עבד בגד"ש. "משפחתו המאמצת" שם: משפחת קארינה ורונן אנגל, נחטפה ב- 7/10. האם והבנות שבו בעסקת השבויים, אך רונן, אב המשפחה נרצח וגופתו עדיין מוחזקת בעזה. כיוון שבמהלך השבעה על רונן עמית לחם בעזה, לבקשתו אנו ייצגנו אותו בשבעה ונסענו לנחם אותם.

במהלך שנת שירותו בניר-עוז, בחג השבועות, עמית אירגן את חבריו לקומונה לריקוד: "הן ירונן" על במת החג. הוא הביא מנעמי את החולצות המקוריות מרמת יוחנן, הם היוו אטרקציה מרשימה בחג וזכו לתגובות נלהבות.

שנת השירות היוותה עבור עמית "אבן דרך" משמעותית ביותר. חבריו לקומונה הפכו לחלק בלתי נפרד מחייו, וכך גם חברי הקיבוץ עצמו, אשר עד היום עדיין שומרים על קשר חם עם חבריו לקומונה של עמית, ואף תומכים ומסייעים להם בשעתם הקשה.

עם סיום שנת השירות, רגע לפני גיוסו לצבא, יצא עמית עם כמה מחבריו לטרק בהימלאיה ("אנפורנה"). למרות שאנו דאגנו וניסינו להניאו מכך, לשמחתנו הוא התעקש, וזכה לחוויה מדהימה.

עמית היה מאוד חברותי, ותמיד היה מוקף במעגלי חברים.

אחד ממאפייניו העיקריים, הייתה רגישותו הרבה לאחר ולצרכיו. דוגמא לכך ניתנה לנו כאשר בעת ההכנות לכניסתם ללחימה בעזה, התאפשרה יציאתם הביתה ל"התרעננות" סופ"ש טרם כניסה. כשנודע לעמית כי חברו לצוות (בעל צורך משפחתי עז לצאת), אמור להישאר מאילוץ מבצעי, הוא פנה למפקדיו ללא ידיעת החבר, ודאג להחליפו. אף שלא היה ברור אם תהיה לו הזדמנות נוספת לצאת הביתה בטרם כניסה לעזה... עמית עשה זאת בלב שלם, למרות המחיר הכבד. זו גדלות נפש שגרמה לכולנו להתרגשות. למזלנו, אחרי אותה יציאה עליה ויתר הוא עוד הספיק להגיע פעמיים הביתה. 

את שירותו הצבאי הסדיר עשה ביחידת: יהל"ם, בה סיים מסלול הכשרה תובעני ומרתק ב"סיירת יעל". לאחריו המשיך לשירות קבע בן- 8 חודשים ביחידה, ועסק בתחום הרחפנים. בהמשך עסק בהובלת פרויקט סודי בגבול הצפון, לסיכול תוכניות ה"חיזבאללה" לפלישת "כוח רדואן" לצפון. הוא הרגיש כי הוא עוסק בעשיה משמעותית, וזכה להערכה רבה ביחידתו ומהגורמים הבכירים עמם בא במגע בממשקים השונים (אם כי לא שיתף מפאת סודיות).

לאחר שחרורו מהצבא, "עשה" את "שביל ישראל" עם חברים מהצבא ומהאזרחות- חלקם חברים מהקיבוץ ומשנת השירות, ומאוד נהנה.

בספטמבר 2022 – "כל הכוכבים הסתדרו" כך שכל המשפחה הייתה זמינה ועמית התעקש ואמר שזו הזדמנות שנעשה טיול משפחתי. זה היה לו מאוד חשוב, והוא אמר: "עכשיו זה הזמן, כי אני לא יודע מתי שוב תהיה הזדמנות שכולנו יחד". יצאנו לטיול משפחתי נהדר ללונדון. הלקח שלמדתי ממנו: "כשאפשר לעשות, אז לעשות!!!" ולא לחכות או לדחות, כי  אין לנו מושג מה ילד יום ומה יקרה מחר.

עם שובנו ובהמשך לתוכניותיו, יצא עמית לטיול גדול בדרום אמריקה לכ- 8 חודשים.  הוא זכה לחוות חוויה של "פעם בחיים" ולהיות נוכח בארגנטינה (מדינה בה הכדורגל הנו סוג של דת) במהלך משחק הגמר וזכיית הנבחרת המקומית בגביע העולם, ולחוות ניצחון מרגש וחגיגות מטורפות, חוויות אותן שיתף עמנו. בעזרתה האדיבה של הטכנולוגיה, זכינו להיות חלק מהטיול שלו ולחוות עמו חוויות מרגשות ומשמעותיות עליהן אנו מודים כל-כך...

ממש לפני שנה (ב- 2 למאי), עמית חזר מדרום אמריקה. לשמחתנו עמית הספיק לחוות המון חוויות חשובות, משמעותיות ומרגשות. עשה הרבה דברים בצורה אינטנסיבית. חווה אהבות, זוגיות, הצלחות וחברויות ועוד. אנשים רבים אמרו עליו ש"היה החבר הכי טוב שלהם", כך הרגישו. עמית היה אח אוהב ואהוב לאחיו, נכד מסור לסביו וכמובן לנו הוריו.

עמית היה בן אדם מאוד ערכי. כזה הוא היה גם בסיטואציות קשות. הוא שיתף אותנו וסיפר, וגם מצאנו "יומן מלחמה" בו כתב וסיפר שלעיתים כלוחמים בעזה הם קיבלו פקודות מאוד קשות לביצוע, פעולות שהיה כרוך בהן מחיר אנושי לא קל. היה לו חשוב להבין את הצורך המבצעי העומד בבסיסן והצידוק המוסרי לביצוען, וכי הן אכן כורח מבצעי אמיתי ולא מתוך יצר נקם, אלא כי אין ברירה אחרת.

הוא כתב כי לאחר סיום שהייתם במתחם מסוים, נדרשה השמדת המקום בו שהו, מתוך צורך מבצעי. עמית וחבר נוסף, ידעו שיש כלובי תוכים בקומה העליונה. הם עיכבו את המשימה ודרשו קודם לשחרר אותם, ורק לאחר שהתוכים עפו מהמקום, הם המשיכו במשימה.

עמית נהג לעשות דברים בשקט ובצנעה, לפעמים היינו צריכים לחלוב ממנו מידע.

בחברה, תמיד היה הדבק המאחד, דאג לקרב ולחבר בין האנשים. לא ויתר גם על כאלו שהיה להם קשה להתחבר, התעקש ונלחם על חיבורם לחבורה. הוא היה קשוב לכל אחד ובאמת היה אכפת לו מכולם.

עם שובו מהטיול הגדול בדרום אמריקה, עמית החל בבניית חייו כבוגר עצמאי, עבר מבחנים וראיונות למספר חברות במרכז הארץ, ולשמחתו/שמחתנו הוא התקבל לכולן וניתנה לו הזכות לבחור את המקום שבו באמת יהיה מעוניין להשתלב, חברה בשם "אקסודיגו" – סטרטאפ מיוחד, שם  הספיק לעבוד חודשיים ושבוע, עד גיוסו למילואים ב- 7 לאוקטובר. היה לו מאוד טוב בחברה והם מאוד אהבו אותו. כעת הם התרחבו מאוד, גייסו הון ועובדים רבים, ביניהם מפקדים וחברים של עמית מהצבא. 

בארוחות המשפחתיות התפתח אצלנו הומור פנימי סביב סיפוריו מסצנת ה"הייטק" שהזכירו לחלוטין את הסצנות מ"ארץ נהדרת", והייתה לנו שמחה והנאה גדולה. הוא ראה שם את העתיד, נהנה גם מהסצנה התל אביבית, וחי את החוויה הזו בכיף גדול.

בשמחת תורה האחרון, כולם התקבצו הביתה ובילינו ערב משפחתי בחוץ. בסוף הערב הרגשתי תחושה של אושר קטן וסיפוק וחשבתי לעצמי: "מה בעצם צריך יותר מזה" ?...

בשבת ה 7/10 התעוררנו למציאות שונה, אך עדיין לא הבנו אותה כלל... עמית התעורר ב 11:30 והוואצאפ שלו היה מלא הודעות מקבוצות שנת השירות של ניר עוז. הוא הבין והחל להתארגן להקפצה. אנו שלא ידענו עדיין מה באמת קורה, ניסינו לעצור אותו, אך הוא היה החלטי ואמר שכשיורים בעוטף, הוא לא נשאר בבית. בצהריים הוא הוקפץ עם חבריו ליחידה, וכל השאר היסטוריה ...

עם נפילתו זכינו למעטפת צמודה, מחבקת ומחזקת מכל קהילת קיבוץ רמת יוחנן ומוסדותיה, ובמיוחד ממספר "פיות" שנצמדו אלינו חזק חזק ולא הניחו לנו לקרוס – ממש הרגשנו חיבוק עז, חם וצמוד, כזה שלא נותן לנו ליפול. תמיד הביאו, עזרו, נתנו מענה בכל שלב ולעיתים עוד לפני שהתעורר הצורך. לאנשים מכל הקשת הרחבה היה חשוב לבוא אלינו, לנחם, ולהביא מאכלים, ארוחות מלאות, עוגות ותבשילים, סלטים, פיצות, סלטי פירות, חלות לשבת וארוחות שישי... הרגשנו שזה גם משמעותי עבורם ואנו אסירי תודה להם על כך. זה ממש לא מובן מאליו. זה כוחה של קהילה.

זכינו למחווה מיוחדת ומרגשת במיוחד, מדניאל פלד, בנם של רוזי ואודי, ששמע על אהדתם של עמית ורום לקבוצת צ'לסי, ודאג להטיס ולהביא את האחים דור ורום ואת בר, חברו של עמית, למשחק גמר הגביע האנגלי בהשתתפות צ'לסי, לאירוח בלונדון ממש מושלם ומושקע שלא יאמן, זה היה עבורם אירוע של "פעם בחיים", לחלוטין לא סטנדרטי. ממש נפעמנו מהנתינה. זה השאיר אותנו ללא מילים ונגע לליבנו.

אנו מעריכים, מוקירים ומברכים את כל מכריו וחבריו שפנו אלינו, והביעו עניין בהנצחתו בדרכים רבות, שונות ומגוונות. נותנים לכם רוח גבית, ומבקשים להביע את תודתנו והערכתנו.

אנחנו עדיין לא מעכלים, לא מאמינים שזה קרה...

בשם כל המשפחה, ולזכרו של עמית, "אדם" במלוא מובן המילה, חכם, צנוע, נדיב, שמח, מוכשר, מלא בטוהר, אהבה ונתינה, ואהוב על כולם, שהיה בו עוד כל כך הרבה טוב לתת ולהעניק לעולם...

מיזם "חזית הבית" / פנינה שורר

מיזם "חזית הבית" הוקם בידי מעצבת הפנים אורלי רובינזון ושני ילדיה, עידו ועדיה.

המיזם הוקם כשבועיים אחרי השבת השחורה, מתוך כאב גדול והזדהות עם המשפחות מהעוטף. מהר מאוד הצטרפו למיזם מאות מתנדבים מכל רחבי הארץ, עשרות מהם פועלים בהאנגר עצמו.

המיזם פעיל כבר למעלה מחצי שנה ועיקר עיסוקו באיסוף ריהוט וציוד חיוני לביתם של הנפגעים והמפונים. אנחנו אוספים מוצרי יד שניה במצב מעולה, בעיקר פריטי ריהוט בסיסי ומשלים, כמו גם אביזרים רבים לעיצוב הבית וכל דבר שיכול לייצר תחושה של בית, לזרז ולהקל על המשפחות את הכניסה לביתם החדש, זמני או קבוע, לרבות כלי בית, מוצרי חשמל, שטיחים ווילונות, שמיכות ומצעים, ריהוט גן, אקססוריז ואפילו חפצי אומנות.

בחודשים הראשונים אנשים תרמו ללא תמורה ביד רחבה מאוד, לעיתים תכולת בית שלם. היו גם כאלו שרכשו מוצרי חשמל חדשים, אותם העבירו ישירות לנקודות האיסוף שלנו. אף שמרבית התרומות מגיעות מאנשים פרטיים, גם ארגונים ומוסדות פותחים לנו את ליבם וכיסם.

סיפור קטן שממחיש את הנתינה – אמה ניצולת השואה של חברה חיפאית שלי, החליטה למסור את רכבה למשפחה שאיבדה את ביתה ורכושה, יצרה קשר עם משפחה כזו שמפונה באילת, נפגשה איתם בבאר שבע, מסרה להם את הרכב וחזרה לביתה בחיפה ברכבת, מלווה בביתה.

בחזרה למיזם שלנו – הלב הפועם של המיזם הוא ההאנגר, שהוא בעצם מחסן ענק בשטח בן כדונם וחצי בלב הפרדסים של כפר החורש, עמק חפר. משפחת כרמי, בעלת הנכס, העמידה אותו לרשות המיזם. ההאנגר בנוי כמו חנות איקאה קטנה, מסודר לאזורים שונים לפי נושאים – פינות אוכל, מיטות, מזרונים, מנורות, פרטי עיצוב וכיו"ב.

פעילים בהאנגר בעלי מקצוע שונים ומגוונים, החל מאנשי לוגיסטיקה שפורקים את המשאיות, ממיינים ומסדרים ריהוט וציוד למחלקות השונות. נגרים ואנשי מקצוע שבאולם שכן, מחדשים, מרפדים וצובעים את שדורש תיקון, מעצבות שמסדרות את הסחורה ועד מלוות ופסיכולוגיות למשפחות שמגיעות להאנגר.

מחוץ להאנגר פועלים צוותי הובלה והרכבה. מעצבות רבות מסייעות להתאמה מיטבית של הפריטים למשפחות והבתים. בתקופה הראשונה עבדו איתנו כ-200 מעצבות.

איסוף התרומות מתבסס בעיקר על פריסת נקודות איסוף ברחבי הארץ, אלו מהוות את הממשק העיקרי בין האזרחים התורמים, ובין ההאנגר המרכז את עבודת המיזם.

כאן אני נכנסת לתמונה – בימים שאחרי ה-7 באוקטובר בער בי הצורך להשתלב בעשייה מסייעת למען המשפחות היקרות שאיבדו את היקר מכל – משפחות ששכלו את יקיריהן, משפחות שנקרעו ויקיריהן נחטפו, משפחות שאיבדו באחת את ביתן ולעיתים את כל רכושן.

אז, בסמוך להקמת המיזם, קראתי כתבה, נכנסתי לדף הפייסבוק שהיה בחיתוליו, וראיתי את מפת הפריסה הארצית של נקודות האיסוף אליהן ניתן להביא תרומות. הופתעתי מכך שהנקודה הצפונית ביותר הייתה במושב חירות והחלטתי להקים נקודת איסוף לאזור הצפון.

מיד פעלתי להקמת נקודת האיסוף הצפונית וכך בעצם עד היום. התחלתי ביצירת קשר טלפוני, שוחחתי עם אורלי המייסדת, הצגתי את עצמי וכמובן שנעניתי בשמחה.

בשלב הבא פניתי להנהלת הקבוץ וביקשתי לסייע לי במציאת מקום מתאים לאיסוף ואחסון קצר מועד של הציוד טרם העברתו להאנגר. לשמחתי, בקשתי נפלה על אוזניים קשובות. הנהלת רמת יוחנן הבינה את גודל השעה וחשיבות המיזם והעמידה לרשותי את "הבית האדום" בו פועלת נקודת האיסוף עד היום. בהזדמנות זו מבקשת להודות גם לאותם בעלי עניין בבית האדום שקיבלו בהבנה את השינוי הזמני בסדר העדיפות לשימוש במקום.

בשלב הזה כבר הייתה לי מסגרת פעילות ממוקדת ומענה לוגיסטי לאיסוף. אז התפניתי לשיווק המיזם באזור הקרוב, מה שבהמשך הוביל גם לאזורים מרוחקים יותר, מפה-לפה וברשתות חברתיות.

בתחילת הדרך שיתפתי ועדכנתי את כל מי שאני מכירה, בעיקר באמצעות הוואצאפ, על נקודת האיסוף שבאחריותי, ודחפתי לגיוס מכרים ואנשים שמחפשים איפה לתרום, במטרה לאסוף הרבה ומהר. פרסמתי את פרטיי והעמדתי זמינות טלפונית 24/7 וזמינות לפתיחת המחסן לכל דרישה, בכל שעה. אנשים פרטיים החלו להגיע עם מרכולתם בכל ימי השבוע, במרבית שעות היום והערב.

השמועה עשתה לה כנפיים ובהמשך הגיעו משלוחי ציוד מכל הצפון, גם באמצעות חברות הובלה ומובילים עצמאיים שתרמו את המשאיות ואת זמנם, גם כאלו משלנו. היו גם לא מעט אנשים ששילמו על ההובלה עד לרמת יוחנן וציודם הועמס.

לאור ההצלחה יוצאת הדופן של נקודת האיסוף ברמת יוחנן, בערך בתקופה העצובה של חג החנוכה, התבקשתי לרכז את כל נקודות האיסוף בפריסה הארצית וכמובן שהשבתי בחיוב.

בשלב הזה גם נדרשתי לפתרון לוגיסטי משמעותי וקבוע ככל האפשר לשילוח הציוד הרב שנאסף להאנגר המרכזי. פניתי למועצה האזורית זבולון, קיבלתי את ברכת ההנהלה, ומאז ועד היום מעמידה המועצה לרשותי נהג ומכולת רמסע אליה מועמסת התכולה ומשונעת להאנגר בעמק חפר.

לפני העמסה פרסמתי בקבוצות ובווטסאפ בקבוץ בקשה לעזרה באריזה מרפדת של עיתונים ופצפצים של פריטים עדינים ושבירים. הגיעו נשים רבות בכל הגילאים, חלקן לפעמים רבות ושעות ארוכות.

לצורך ההעמסה בקשתי והגיעו למכולה פעמים רבות נערים, בוגרים, מבוגרים, מדריכים ואפילו עוברי אורח בעת שהגיעו טנדרים, עגלות, מובילים ומשאיות. מעריכה מאוד את כל העזרה ושוב מבקשת להודות לכולם. מרומם את הלב לראות את הנתינה הגדולה של ילדי הקבוץ ותושביו. עוזרים פיזית ולא מעט משפחות המרוקנות מביתם ציוד מובחר לטובת המפונים.

עם הזמן כמויות הטלפונים והווטסאפים היו אינסופיות. רתמתי את בני ביתי והוספתי טלפונים של ילדיי לפניות בשעות הבוקר, כשאני בעבודה ופחות זמינה.

מעת לעת גם נדרשתי להובלות שלנו מבתים באזור (קריות וחיפה, טבעון ונופית, לוחמי הגטאות ועוד), אליהן התנדבו ונרתמו ברצון טובי בנינו בקבוץ, שנסעו והעמיסו ציוד, גם בימי חול ובעיקר בשבתות (מעריכה ומוקירה, וחלקם מסייעים לי גם היום, השמות הם רבים).

לקוחות ההאנגר, המשפחות – המפונים, ממלאים טופס שנמצא באתר עם כל הפרטים הנדרשים והקריטריונים המתבקשים. ב"חזית הבית" יש נשים שמקבלות ורואות את הבקשות, יוצרות קשר עם המפונים שאושרו בהתאם לקריטריונים שהוגדרו וקובעים יום ושעה להגעתם להאנגר (בעיקר ימי שלישי ושישי) ובעזרת מעצבות פנים מתנדבות הם עוברים בין המחלקות ובוחרים ריהוט וציוד נדרש, ללא תשלום. הציוד שנבחר מסומן ונשמר עבורם עד למועד מתאים עת יקבלו דיור זמני או קבוע, אז יועמס ויובל ליעדו החדש.

בחודשים הראשונים פעל המקום שישה ימים בשבוע, כיום פועל ארבעה ימים בשבוע ושואף לסייע בזמני שלום למשפחות רווחה ולנזקקים לריהוט יד שניה.

בתקופה הראשונה אושרו מפוני ונפגעי הדרום בלבד. מאוחר יותר גם מפונים מהצפון.

עד היום טופלו כ-1,200 משפחות שהקימו את ביתן החדש בסיוע מיזם "חזית הבית".

מייסדי המיזם פועלים לגיוס משאבים כספיים למימון ההוצאות השוטפות של החזקת המיזם ותפעולו, (שכירות, ביטוח, דלק של המשאיות ועוד) פעילויות רבות שבתקופה הראשונה ניתנו בהתנדבות מלאה, נדרש עבורן כיום תשלום, חלקי או מלא.

ל"חזית הבית" אתר, דפי פייסבוק ואינסטגרם פעילים, רשומה כעמותה ושואפת לפעול ולקבל הכרה למשך זמן ארוך ככל האפשר.

אסיים בנימה אישית - ההאנגר הוא מקום מרגש בו פוגשים אנשים שעברו תופת, אנשים עם סיפורים מורכבים, שומעים ומקשיבים להם, מנסים להיענות לבקשותיהם, להבין את צרכיהם וביחד לנסות להשתקם ולבנות בית מחדש. המקום הפך במובן מסוים למוסד שיקומי ומחזק גם עבור המתנדבים שחוו טלטלה גדולה וכעת עובדים יחדיו על מנת לסייע ולעזור, גם האחד לשני. מיזם מרגש, מאחד, כחול-לבן במיטבו.

ואני, ממקומי, בעיקר נחשפתי לאנשים רבים וטובים מכל הרבדים ושכבות האוכלוסייה, בנתינה עצומה ובאהבת העם והמדינה.

(שאל: ירמי בן צבי)

בקשות ללימודי מבוגרים לקראת שנת הלימודים תשפ"ה 

שלום לכולם,

בהתאם להחלטת הנהלת מש"א בנושא לימודי מבוגרים, בקשות ללימודים ידונו באופן מרוכז בחודשים יוני/יולי (לאישור בקשות לתחילת שנת הלימודים באוקטובר).

חברים המעוניינים לצאת ללימודי מבוגרים בשנת הלימודים הקרובה – החל מאוקטובר 2024, מתבקשים לפנות עד ה- 31.5.24 במייל לשירי/עוזיא במש"א, כדי לקבל את הקישור למילוי ולרישום הפרטים הנדרשים. 

פניות שיתקבלו לאחר סוף חודש מאי 24, יידחו לדיון נוסף שיתקיים בנושא, בנובמבר/דצמבר 2024 (לקראת סמסטר החורף).

בבקשה היערכו בהתאם.

 בהצלחה!  בברכה

עוזיא – masha@kry.co.il 

שירי -  employees@kry.co.i